ממחקר חדש עולה כי טיפול בחולי RA (Rheumatoid Arthritis) בנוגדנים חד-שבטיים נגד TNF-Alpha (Tumor Necrosis Factor) עשוי להגדיל את הסיכון להרפס זוסטר.
לדברי החוקרים, ידוע כי טיפול במעכבי TNF-Alpha מלווה בסיכון מוגבר לזיהומים חיידקיים, אולם יש פחות עדויות בנוגע לסיכון לזיהומים ויראליים. ידוע כי חסר חיסוני מעלה את הסיכון להרפס זוסטר, כמו גם RA. במחקר הנוכחי החוקרים ניתחו את הנתונים ממאגר נתונים גרמני של חולי RA המטופלים במעכבי TNF-Alpha במטרה להעריך את הסיכון להרפס זוסטר.
מדגם המחקר כלל את כל החולים מלמעלה מ-150 מרפאות ראומטולוגיות בגרמניה, שהחלו בטיפול במעכבי TNF-Alpha בין מאי 2001 ועד דצמבר 2006. החולים מצויים במעקב שגרתי, עם נתונים שנאספו אודות מצב המחלה ועל תופעות הלוואי.
למטרת המחקר, החוקרים אספו את כל הדיווחים אודות הרפס זוסטר בכל צורה, והעריכו את הקשר עם טיפול במעכבי TNF-Alpha. מתן טיפול באחת התרופות הללו הוגדר בנוכחות טיפול בתרופה כזו בהווה או הפסקתו עד חודש לפני האירוע. התרופות נבדקו כקבוצה וגם לפי תתי-קבוצות של נוגדנים חד-שבטיים (Adalimumab או Infliximab) או רצפטור רקומביננטי ל-TNF (Etanercept) , מאחר שקיימים הבדלים במנגנוני הפעולה ביניהם. Anakinra ו-Rituximab לא נכללו במחקר בשל נתונים מוגבלים (76 ו-60 שנות-מטופל, בהתאמה). היעד העיקרי היה Hazard Ratio של אירועי הרפס זוסטר בעקבות טיפול במעכבי TNF-Alpha באלו שטופלו בתרופות לעומת ביקורות (שלא קיבלו אחת מהתרופות הללו בזמן האירוע).
המחקר כלל 5,040 משתתפים. בקבוצה זו, תועדו 86 מקרים של הרפס זוסטר ב-82 חולים – 18 מקרים היו חמורים ו-12 דרשו אשפוז; 39 אירועים הופיעו במהלך טיפול בנוגדנים כנגד TNF-Alpha, 23 תחת טיפול ב-Etanercept ו-24 בזמן טיפול ב-DMARD קונבנציונאלי. שיעורי ההיארעות עמדו על 11.1 מקרים ל-1000 שנות-מטופל (95% CI = 7.9-15.1) בקרב מטופלים בנוגדנים חד-שבטיים, 8.9 (95% CI = 5.6-13.3) במטופלים ב-Etanercept, ו-5.6 (95% CI = 3.6-8.3) במטופלים ב-DMARD קונבנציונאליים. לאחר תקנון לערפלנים, החוקרים מצאו כי טיפול בנוגדנים חד-שבטיים קשור בסיכון מוגבר (HR = 1.82, 95% CI = 1.05-3.15), למרות שסיכון זה אינו נחשב מעל ומעבר לסף בעל משמעות קלינית.
הקשר עם טיפול ב-Etanercept (HR = 1.36, 95% CI = 0.73-2.55) או הקשר עם טיפול בנוגדנים נגד TNF-Alpha כקבוצה (HR = 1.63, 95% CI = 0.97-2.74) לא היו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ייתכן וקיים קשר בין רה-אקטיבציה של הרפס זוסטר ובין טיפול בנוגדנים חד-שבטיים נגד TNF-Alpha, אולם אין עליה משמעותית בסיכון עם Etanercept. הם מאמינים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא, אך לעת עתה ממליצים לעקוב אחר מטופלים בתרופות אלו לזיהוי סימנים ותסמינים מוקדמים של הרפס זוסטר.
JAMA. 2009;301(7):737-744