במחקר in vitro נמצא, כי קרם פנציקלוויר 1% הביא לריכוז גבוה יותר של תרופה בשכבות העמוקות יותר של האפידרמיס לעומת קרם אציקלוויר 5%.
המחקר בוצע על-ידי חוקרים שבדים וגרמניים, שהועסקו על-ידי חברת נוברטיס. החברה מייצרת את התרופה fenivir, קרם פנציקלוויר 1% ששימש במחקר. קרם האציקלוויר 5% ששימש, זובירקס, מיוצר על-ידי GlaxoSmithKline.
החוקרים מציינים כי קרמים אנטי-ויראלים מקומיים כגון אציקלוויר ופנצילוויר משמשים באופן נרחב לטיפול בהרפס סימפלקס מסוג 1. בכדי לטפל בזיהום הרפס סימפלקס מסוג זה ביעילות הרבה ביותר, תרופה אנטי ויראלית, הניתנת באופן מקומי, צריכה להיספג במהירות על-ידי העור, וכך להגיע לתאי האפידרמיס הבזאליים בריכוזים תראפויטיים.
מאחר והחדירות של ה- stratum corneumנותרת ללא שינוי לאחר הסרתה מהגוף, ישנה קורלציה טובה בין מחקרי in vivo ו- in vitro אודות ספיגת התרופה. במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בעור אנושי בעובי מלא, שנלקח מאזור הבטן בנתיחה שלאחר המוות משישה תורמים. דגימות העור חולקו תוך שימור ה- stratum corneum, האפידרמיס וחלק מהדרמיס.
בהמשך, הדגימות נחשפו לאחד משני הקרמים למשך 24 שעות, ולאחר מכן נשטפו. על-פי הדיווח, ריכוז התרופה היה גבוה פי 6 בדגימות שנחשפו לאציקלוויר לעומת אלה שנחשפו לפנציקלוויר, מה שמצביע על רמה גבוהה יותר של אציקלוויר שלא נספג.
המחקר מדגים בנוסף כי שתי התרופות יכולות להגיע לתאי המטרה שלהן. במינונים אקוויוולנטיים, פי 16.7 יותר פנציקלוויר חדר דרך העור, הבדל שהשיג מובהקות סטטיסטית.
החוקרים מסכמים, כי בשלב הפרודרומלי, כאשר העור נראה לא פגוע, התרופה מסוגלת לעבור לתאים הבזאליים היכן שנגיף ההרפס סימפלקס עשוי להימצא.
BMC Dermatology 2009;9
לידיעה במדסקייפ