הרפס זוסטר נפוץ יותר בחולים הנוטלים תרופות לדיכוי חיסוני, אם כי הסיכון הכרוך בתרופות שונות אינו מובן היטב. במסגרת מחקר חדש ביקשו החוקרים לבחון באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 20,357 חולים שקיבלו טיפול נגד RA (Rheumatoid Arthritis) מאוקטובר 1998 עד יוני 2005.
שיעורי ההיארעות של הרפס זוסטר עמדו על 9.96 מקרים ל-1000 שנות-אדם. הסיכוי להופעת הרפס זוסטר בחולים שקיבלו תרופות לטיפול ב-RA קלה היה נמוך יותר בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול נגד RA בדרגת חומרה בינונית וקשה (p<0.001). גורמי סיכון בלתי-תלויים להרפס זוסטר כוללים גיל מבוגר, טיפול ב-Prednisone, תרופות לטיפול ב-RA בינונית וחמורה, ממאירות, מחלת ריאות כרונית, אי-ספיקת כליות ומחלת כבד. בקרב חולים שטופלו במעכבי TNF, Etanercept (HR = 0.62) ו-Adalimumab (HR = 0.53) לוו בסיכון נמוך יותר להרפס זוסטר.
לסיכום, גורמי סיכון להרפס זוסטר כוללים גיל מבוגר, טיפול ב-Prednisone, תרופות לטיפול ב-RA בינונית וחמורה, ונוכחות מספר מחלות רקע.
Clin Infect Dis. 2009 May 15;48(10):1364-71
לידיעה ב-DocGuide