מאת ד"ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-15 בפברואר 2010 של ה- Journal of Infectious Diseases, עולה כי נגיף ההרפס סימפלקס סוג 2 (Herpes simplex virus type 2, HSV-2) עלול לעבור ראקטיבציה באופן סדיר בדרכי המין.
החוקרים כותבים כי עבודות קודמות שבדקו מטופלים עם סרולוגיה חיובית ל-HSV-2, הדגימו כי קיימת התלקחות של הנגיף בלמעלה מ-90% מהנבדקים. עם זאת, עד כה לא נבחנו לעומק הדפוסים האנטומיים של התלקחויות נגיף ה-HSV-2.
החוקרים בדקו 4 נשים עם סרולוגיה חיובית ל-HSV-2 והיסטוריה של הרפס גניטלי סימפטומטי. הזיהום הראשוני התרחש כחציון של שנה לפני ההצטרפות למחקר. החוקרים עקבו אחר המשתתפות במשך 30 ימים ונטלו דגימות יומיות מ-7 אזורים גניטליים שונים. כמו כן נלקחו דגימות דם לזיהוי נוגדנים כנגד HSV-1 ו-HSV-2, ונערכה בדיקת PCR לזיהוי כמותי של ה-DNA הנגיפי. החוקרים מציינים כי המשתתפות לא נטלו טיפול אנטי-נגיפי במהלך המחקר.
מתוצאות המחקר עולה כי נגיף ההרפס זוהה ב-44 מ-120 ימי-המטופלות (37%), וב-136 מ-840 הדגימות הגניטליות (16%) שנלקחו. החוקרים זיהו נגעים גניטליים ב-35 מ-120 הימים (29%), והם מציינים כי ב-25 מ-44 הימים בהם זוהה הנגיף (57%), הוא נצפה ביותר מאתר אנטומי אחד (חציון – 2, טווח 1-7) וזוהה בצורה דו-צדדית ב-20 מ-25 ימים אלו (80%).
במחקר נמצא קשר בין נגעים גניטליים ובין דגימות חיוביות ל-HSV מכל אתר גניטלי (incident rate ratio [IRR] 5.41, 95% CI 1.24 - 23.50, p=0.02) וכן עם מספר האתרים החיוביים (IRR, 1.19, 95% CI 1.01 - 1.40, p=0.03). החוקרים מדווחים כי נמצא קשר בין מספר העותקים המקסימאלי של הנגיף ובין מספר האתרים החיוביים (IRR 1.62, 95% CI 1.44 - 1.82, p<0.001).
לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי התלקחות גניטלית של הרפס סימפלקס עלולה להתרחש בו-זמנית ממספר גנגליונים סקראליים, וכותבים כי דרושים מחקרים נוספים על מנת להבין את המנגנון העומד בבסיס הממצאים.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין את מספר המשתתפות הקטן. כמו כן, ב-3 מ-4 המשתתפות התרחש הזיהום הראשוני בתוך שנה מתחילת המחקר, עובדה שמעלה את הסבירות להתלקחות וכן למספר גבוה יותר של נגעים. החוקרים מציינים כי 2 הנשים שנדבקו בנגיף בתקופה הסמוכה יותר למחקר, תרמו את מרבית ימי הנגעים שנצפו. הם מסבירים כי בשלב זה לא ברור האם קיימת גם התלקחות תת-קלינית רחבה במטופלים עם סרולוגיה חיובית ל-HSV-2 אך ללא היסטוריה קלינית מתאימה, או במטופלים עם זיהום ארוך טווח בנגיף.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי אחת מכל 5 נשים אמריקאיות סובלות מהרפס גניטלי, אך מעריכים כי רק 10% מנשים אלו מאובחנות. לפיכך ממליץ הכותב על תכנית סקירה רחבת היקף, וכן על מתן טיפול אנטי-ויראלי לנשים וגברים פעילים מינית עם זיהום ב-HSV-2, אשר בני זוגם לא נדבקו בעבר.
J Infect Dis. 2010;201:499-504.
J Infect Dis. 2010;201:486-487.
לידיעה במדסקייפ