מאת ד"ר מיכל איזנשטט
בסקירה שפורסמה בגליון אפריל של ה- American Family Physician מועלות עצות לאבחון וטיפול נכונים של אורתריטיס (דלקת השופכה) בגברים.
הכותבים מציינים כי על אף שקיימות אטיולוגיות זיהומיות ולא זיהומיות למחלה, רוב המחקרים בנושא אורתריטיס התמקדו במחלה כמחלת מין (sexually transmitted infection - STI).
תסמיני אורתריטיס בגברים הינם די שונים מאלו בנשים ובד"כ כוללים הפרשה מן השופכה, גירוד או עקצוץ באיזור הפין ותלונות אורינריות. סיפור המחלה ובדיקה גופנית עשויים לסייע באבחנה המבדלת הכוללת – אפידידימיטיס (דלקת שק האשכים), אורכיטיס (דלקת של האשך), פרוסטטיטיס (דלקת בלוטת הערמונית) וכן תסמונות אורו-גניטאליות נוספות.
אבחנת אורתריטיס מבוססת על מציאת אחד או יותר מהבאים: הפרשה מן השופכה, מבחן leukocyte esterase חיובי בדגימת שתן ראשונה בבוקר, או 10 תאי דם לבנים או יותר במשטח שתן תחת הגדלה מירבית של מיקרוסקופ.
הפתוגנים הנפוצים ביותר הקשורים לאורתריטיס הינם Chlamydia trachomatis ו Neisseria gonorrhoeae. בארצות הברית קיים שוני בין הגזעים בהמצאות מחלות מין, כאשר למתבגרים שחורים שיעור גבוה פי 40 של gonorrhea בהשוואה למתבגרים לבנים.
זיהוי של גורמים של אורתריטיס שאינה על רקע gonorrhea ופיתוח בדיקות לאורגניזמים לא טיפוסיים כגון Mycoplasma genitalium ומיני Ureaplasma, מהווים את מטרתם של מחקרים שבוצעו לאחרונה. מיני Trichomonas, adenovirus, ו herpes simplex virus הינם פתוגנים פחות נפוצים שזוהו בחולי אורתריטיס. יש להוסיף כי אורתריטיס נקשרה עם ריכוז מוגבר של HIV בנוזל הזרע.
מטרות הטיפול בגברים עם אורתריטיס כוללות הפחתת התסמינים, זיהוי וטיפול בשותפים המיניים של החולה, מניעת סיבוכים בחולה ובשותפיו, הורדת העברת HIV וזיהומים נלווים נוספים, וכן ייעוץ לגבי שינויים התנהגותיים שיסייעו במניעת חזרת המחלה.
בחולי אורתריטיס, טיפול הקו הראשון האמפירי הינו שילוב של אזיתרומיצין (azithromycin) או דוקסיציקלין (doxycycline) יחד עם צפטריאקסון (ceftriaxone) או צפיקסים (cefixime). מרכזי בקרת מחלות ומניעתן ממליצים על טיפול מוקדם בשותפים המיניים, כאשר לחולה עצמו ניתנים מרשמים עבור שותפיו שטרם נבדקו ע"י רופא.
המלצות קליניות לניהול המקרים כוללות את הבאים – גברים עם תסמיני אורתריטיס צריכים להבדק ל- Chlamydia trachomatis ול- Neisseria gonorrhoeae (עפ"י מחקרי אוכלוסיות גדולות והנחיות מומחים); טיפול אמפירי מומלץ לאורתריטיס הינו שילוב של אזיתרומיצין או דוקסיציקלין יחד עם צפטריאקסון או צפיקסים (עפ"י הנחיות מומחים); וטיפול באורתריטיס עשוי להפחית העברת HIV (עפ"י מחקרים מוגבלים).
בביקור ראשוני עקב אורתריטיס או בחזרה של המטופל עם שותף מיני חדש או כזה שלא טופל, יש לבצע בדיקות של הפרשות מאיבר המין או של השתן לפתוגנים השכיחים, או בדיקת שתן תחת מיקרוסקופ בהעדר הפרשות. בדיקות נוספות כוללות מבחנים לסיפיליס, בדיקת HIV ובדיקת HBV (hepatitis B virus).
כאשר תוצאות הבדיקות הינן חיוביות או שקיימת הפרשה מוגלתית, יש לטפל בחולה באופן אמפירי במנה פומית חד פעמית של 1 גרם אזיתרומיצין או 100 מ"ג דוקסיציקלין (פעמיים ביום למשך שבוע), יחד עם 125 מ"ג צפטריאקסון בזריקה לשריר או מתן פומי של 400 מ"ג צפיקסים. כאשר תוצאות בדיקות השתן שליליות ולא קיימת הפרשה מוגלתית, יש לדחות את הטיפול עד שתתקבלנה תוצאות, אלא אם כן מדובר בחולה בסיכון גבוה למחלות מין, או חולה שלא סביר שישוב לקבלת טיפול.
עבור ביקור חוזר לאורתריטיס תוך 3 חודשים מן הביקור הראשוני, כאשר לא קיים שותף מיני חדש, אותן בדיקות שהוזכרו קודם לכן צריכות להלקח. בנוסף, תרביות מן השופכה או מן השתן צריכות להלקח על מנת לבדוק קיום Mycoplasma או Ureaplasma (באמצעות בדיקת polymerase chain reaction), וכן יש לשקול בדיקה עבור Trichomonas. טיפול בביקור זה צריך לכלול אזיתרומיצין (500 מ"ג פומית פעם ביום למשך 5 ימים) או דוקסיציקלין (100 מ"ג פומית פעמיים ביום למשך שבוע) יחד עם מטרונידזול (metronidazole) במנה פומית חד פעמית של 2 גרם.
הכותבים מוסיפים כי היות וסיבוכים ישירים כתוצאה מזיהומי Chlamydia בגברים אינם נפוצים, ולא קיימת עדות לכך שבדיקות סקר בגברים הובילו לירידה בסיבוכים בקרב נשים, ה- USPSTF (US Preventive Services Task Force) לא המליץ על בדיקות סקר שגרתיות ל- Chlamydia בגברים. כמו כן, לטענת הכותבים, זיהומים א-תסמיניים ב- Neisseria gonorrhoea הינם נדירים בקרב גברים, וכן שכיחותם בקרב האוכלוסייה הכללית הינה נמוכה יחסית, ועל כן גם במקרה זה לא המליץ ה- USPSTF על בדיקות סקר לפתוגן זה בקרב גברים בסיכון נמוך.
יחד עם זאת, מרכזי בקרת מחלות ומניעתן ממליצים על ביצוע מספר בדיקות סקר עבור גברים ששותפיהם המיניים הינם גברים.
Am Fam Physician
לידיעה במדסקייפ