מאת ד"ר עמית עקירוב
ממחקר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי מתן Acyclovir למשך שישה חודשים יותר מהטיפול הסטנדרטי בן 2-3 שבועות ליילודים עם זיהום בנגיף HSV (Herpes Simplex Virus), מלווה בסבירות נמוכה יותר להפרעות נוירו-התפתחותיות.
מהממצאים עולה כי שיפור התוצאות הנוירו-התפתחותיות בקרב משתתפים שהחלו בטיפול פומי באציקלוביר בתום 21 ימי טיפול תוך-ורידי מספקים לראשונה נתונים מבוקרים, מהם עולה כי ייתכן נזק נוירולוגי מתמשך ביילודים ששרדו מחלת HSV בינקות, וכי טיפול ממושך יותר עשוי להפחית סיכון זה.
המחקר הרב-מרכזי כלל 45 תינוקות עם מעורבות של מערכת העצבים המרכזית, בהם שיעורי התמותה נעים לרוב סביב 6%, אך 70% מהשורדים נותרים עם נזק נוירולוגי קבוע. מחקר שני כלל 29 תינוקות עם מחלה של העור, העין והפה, במקרים אלו סיבוכים אלו היו נדירים.
כל המשתתפים קיבלו טיפול פראנטרלי באציקלוביר במשך 14 ימים (למחלת עור, עיניים או פה) או 21 ימים (בנוכחות מעורבות של מערכת העצבים המרכזית).
לאחר מכן, מחצית מהתינוקות בכל קבוצה קיבלו את הטיפול במשך שישה חודשים נוספים, בצורת תכשיר פומי, במינון של 300 מ"ג למ"ר, שלוש פעמים ביום; היתר טופלו בפלסבו.
לאחר 12 חודשים, המדד הממוצע להערכת Mental Development Index של סולם Bayley Scales of Infant Development עמד על 88.24 בקבוצת המטופלים באציקלוביר ו-68.12 בקבוצת הפלסבו (כאשר ערכים גבוהים יותר מעידים על מצב נוירו-התפתחותי טוב יותר).
בקרב תינוקות עם זיהום של מערכת העצבים המרכזית, ב-69% מאלו שטופלו בתכשיר הפומי התוצאות היו תקינות, בהשוואה ל-33% מהמטופלים בפלסבו. שיעור הליקויים החמורים עמד על 19% עם טיפול פומי באציקלוביר ו-33% עם פלסבו.
יתר התינוקות בקבוצת הטיפול הפומי באציקלוביר סבלו מליקוי קל (6%) או מתון (6%); השיעורים המקבילים עמדו על 8% ו-25%, בקבוצת הפלסבו.
כאשר החוקרים התייחסו בנפרד לילדים עם מחלות עור, עיניים ופה, היתרונות של טיפול בן שישה חודשים באציקלוביר לא היו משמעותיים, אך זאת ככל הנראה מאחר ומספר החולים היה כה קטן.
לא תועד הבדל בין תינוקות בקבוצת הפלסבו ותינוקות בקבוצת הטיפול הפומי באציקלוביר מבחינת מספר הנויטרופילים האבסולוטי, למרות שזוהתה מגמה לפיה הספירות היו נמוכות יותר בקרב מטופלים באציקלוביר. ההשפעה הייתה זמנית וחולפת.
מדובר בממצאים חשובים בטיפול בתינוקות עם HSV בינקות, כאשר ממצאי המחקר צפויים להביא לשינוי בהרגלי הטיפול במקרים אלו.
N Engl J Med 2011;365:1284-1292
לידיעה במדסקייפ