חדשות

הנחיות חדשות לטיפול ביילודים שנחשפו ל-HSV במהלך הלידה (Pediatrics)

02/02/2013

 

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

בדיקות סרולוגיות ובדיקות DNA מהירות ומהימנות יותר לנוכחות HSV (Herpes Simplex Virus) מאפשרות לערוך בדיקות מהירות יותר בנשים הרות לקביעת הסיכון להדבקת היילוד בנגיף במהלך הלידה. מאחר והסיכון לזיהום במהלך הלידה משתנה משמעותית בתלות בסוג הזיהום האימהי, ה-AAP (American Academy of Pediatrics) פרסם אלגוריתם חדש להערכת יילודים ללא תסמינים.

 

ברקע מסבירים הכותבים כי כאחד מכל ארבעה מבוגרים בארצות הברית הוא נשא של נגיף HSV1 או HSV2, הנגיפים האחראיים לזיהומי הרפס באיברי המין. כל שנה מתועדים כ-1,500 מקרים של הדבקה מאם ליילוד בנגיף HSV.

 

ה-AAP פרסם הנחיות בנוגע להערכת יילודים על-בסיס בדיקות PCR (Polymerase Chain Reaction)  ל-HSV DNA או בדיקות סרולוגיות ספציפיות. ייתכן וההנחיות אינן תקפות לאתרים ללא בדיקות מהירות זמינות.

 

המלצות ספציפיות

 

·         בנשים בלידה עם נגעים גניטאליים נראים לעין מומלץ לקחת משטח ל-HSV PCR ותרבית. כל תוצאה חיובית נבחנה במטרה לקבוע אם מדובר בנגיף HSV-1 או HSV-2.

·         יש להשלים היסטוריה של הרפס גניטאלי עוד לפני ההיריון.

 

במקרים של התפרצות חוזרת של הרפס אימהי, להלן הצעדים המומלצים:

·         נטילת דגימות עור וריריות מהיילוד לתרבית ו-PCR כ-24 שעות לאחר הלידה, ודגימות דם לבדיקת HSV DNA PCR. אין מקום לטיפול מוקדם באציקלוביר כל עוד היילוד ללא תסמינים.

·         במידה והתוצאה חיובית בתוך חמישה ימים, עם אישור זיהום HSV ביילוד, מומלצת הערכה מלאה של היילוד במטרה לקבוע את היקף המחלה, והתחלת טיפול תוך-ורידי באציקלוביר מוקדם ככל הניתן.

 

בנשים ללא היסטוריה של הרפס גניטאלי, נגעי הרפס בזמן הלידה עשויים להעיד על זיהום ראשון או זיהום חוזר, ולהלן הצעדים המומלצים:

 

·         בדיקות סרולוגיות, העשויות לקבוע את סוג הזיהום, יבוצעו מדגימות שנלקחו מהאם בזמן הלידה.

·         יש להשלים הערכה מקיפה של היילוד (ניקור מותני עם נוזל שדרה שנשלח לבדיקות רגילות וכן בדיקת PCR ל-HSV DNA, בנוסף לבדיקת דם לרמות ALT) והתחלת טיפול תוך-ורידי באציקלוביר.

·         במידה ומדובר באירוע זיהום ראשון באם והבדיקות של היילוד תקינות, מומלץ טיפול תוך-ורידי באציקלוביר במשך עשרה ימים.

·         במידה ותוצאות הבדיקות של היילוד חיוביות, מומלץ טיפול תוך-ורידי באציקלוביר במשך 14-21 ימים, בתלות בהיקף המחלה והערכה חוזרת לאישור היעלמות של הנגיף.

·         לאחר השלמת טיפול באציקלוביר כנגד HSV ביילוד, מומלץ טיפול פומי באציקלוביר כטיפול מדכא למשך שישה חודשים.

 

Pediatrics. Published online January 28, 2013

 

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני