מאת ד''ר עמית עקירוב
מאמר סקירה שפורסם בכתב העת BioDrugs מתמקד בחיסון חי-מוחלש כנגד הרפס זוסטר, המאושר לשימוש במדינות האיחוד האירופי למניעת הרפס זוסטר ונוירלגיה פוסט-הרפטית במבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה.
החיסון כנגד הרפס זוטר סיפק הגנה מפני הזיהום הנגיפי במבוגרים בגילאי 50-59 שנים (מחקר ZEST) ובמבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה (מחקר Shingles Prevention Study או SPS), וכן הפחית את נטל המחלה על-רקע הרפס זוסטר והסיכון לנוירלגיה פוסט-הרפטית במבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה (מחקר SPS).
חלק ניכר מהנתונים מהעולם האמיתי תמך ביעילות החיסון כנגד זוסטר. תוצאות תתי המחקרים SPS Short- and Long-Term Persistence ומחקרים בתנאים מציאותיים העידו כי החיסון כנגד זוסטר הוביל להמשך תועלת בטווח הארוך, אם כי זיהו ירידה הדרגתית ביעילות החיסון עם הזמן; בימים אלו נערכים מחקרים להערכת היעילות בטווח ארוך יותר.
עדיין לא ברור אם יש צורך במנת דחף, אך אחד המחקרים אישר אימונוגניות של מנת דחף, כאשר ניתנה למבוגרים בגילאי 70 שנים ומעלה שקיבלו את מנת החיסון הראשון לפחות עשר שנים קודם לכן.
החיסון כנגד הרפס זוסטר בטוח ונסבל היטב, כאשר האירועים החריגים הנפוצים ביותר כוללים תגובות לא-חמורות באתר ההזרקה.
לסיכום, חיסון כנגד הרפס זוסטר מפחית את שיעורי ההיארעות של הרפס זוסטר ונוירלגיה פוסט-הרפטית ובאופן זה מפחית את נטל המחלה על-רקע הרפס זוסטר.
BioDrugs (2016) 30:243–254