מומחים בטיפול במחלות המועברות באמצעות מגע מיני מעלים בפני ה-US Centers for Disease Control and Prevention בקשה לדווח על מקרי זיהומי הרפס בילודים. בנוסף, הם דורשים מכל מדינה בארצות-הברית לחוקק חוק המחייב דיווח שגרתי אודות הופעת מחלה זו.
זיהום הרפס בילודים קשור לשיעורי מורבידיות ותמותה משמעותיים. עד ל-2800 מקרים של זיהומי הרפס בילודים מופיעים בכל שנה בארצות-הברית, שכיחות גבוהה יותר משכיחות ההופעה של אדמת מולדת, של זיהום HIV, של עגבת, ושל זיבה. עם זאת, רק ב-7 מדינות בארצות-הברית קיימת חובת דיווח על זיהומי הרפס בילודים, בהשוואה לחובה הקיימת כמעט בכל המדינות בנוגע ליתר המחלות שהוזכרו.
מדוע לא קיימת חובת דיווח אודות הרפס בילודים? החוקר הראשי, ד"ר Handsfield, מסביר כי הסיבות ה"רציונליות" הינן כי לא ניתן למנוע את הזיהום בכל מקרה, קשה לתת אבחנה אמינה, והכלים הדרושים לזיהוי אשה בסיכון אינם זמינים או יקרים. אולם, הוא מוסיף, הדחק והסטיגמה הכרוכים בביצוע בדיקה ואבחון של STD בחולים שנראה כי הם מצויים בסיכון נמוך עשוי להוות גם הוא גורם.
ד"ר Handsfield טוען כי הטיעונים הרציונליים כנגד קביעת חובת דיווח אודות זיהום זה אינם כה רציונליים כיום, שכן קיימות בדיקות דם זמינות למדי לזיהוי אשה המצויה בסיכון, ועם זאת לא מצוי מידע מחקרי בנוגע למניעה אפשרית.
הוא אומר כי העובדה שהזיהום נדיר יחסית בילודים היא סיבה נוספת להפיכתו למחלה שיש לדווח עליה שכן לא מדובר במחלה שכיחה עד כדי כך שבכל מרכז רפואי או בכל עיר מופיעים מספיק מקרים לצורך ביצוע מחקר יעיל ולכן יש צורך בדיווח בקנה מידה לאומי.
ד"ר Handsfield מסכם כי קביעת חובת דיווח אודות מקרי זיהומי הפרס בילודים יסייע גם בלימוד אופן התפקוד של ילדים הסובלים מהמחלה וכי הדיווחים המופיעים כיום מגיעים לרוב ממרכזי מחקר גדולים ולא ידוע כיצד מתפקדים ילדים המטופלים במרכזים עירוניים קטנים.
לידיעה במדסקייפ
Sex Transm Dis 2005;32:521-525.