חוקרים מדווחים כי לא ידוע האם האם הסיכון של ילודים להדבקה בוירוס הרפס סימפלקס (HSV) גבוה יותר בילדים של אמהות מתחת לגיל 25 שנים ושל אבות מתחת לגיל 20, אך שימוש בקרטריוני הגיל לזיהוי הריונות לביצוע בדיקות עדיין יגרום להחמצת חלק גדול של מקרי ההרפס בילודים.
החוקרים מציינים כי רוב המקרים של זיהומי הרפס בילודים מתרחשים בילודים של נשים ללא היסטוריה של HSV גניטלי. הם מוסיפים כי ביצוע בדיקות סרולוגיות במהלך ההריון ובדיקות PCR ל-HSV בהפרשות הואגינליות בעת הלידה יכולות לסייע בזיהוי נשים אלה וכי אפיון גורמי הסיכון להולדת ילוד עם הרפס עשוי להפוך את בדיקות הסריקה לכדאיות מבחינה כלכלית.
בכדי לזהות את גורמי הסיכון לילוד עם HSV בדקו החוקרים מידע שנאסף אודות כל הלידות של ילודים חיים במדינת וושינגטון בין השנים 2002-1987, שכללו 91 מקרים של HSV, המהווים שכיחות של 8.4 מקרים ל-100,000 לידות חי. ב-74% ממקרים אלה לא היתה היסטוריה ידועה של הרפס גניטלי באם.
גורמי הסיכון להדבקת הילודים כללו גיל אם נמוך מ-25 שנים - עם ערך OR של 1.9 וגיל אב נמוך מ-20 שנים (או זהות לא ידועה של האב) - עם ערך OR של 1.7.
החוקרים מדווחים כי שימוש בקריטריוני סריקה אלה מחייבים בדיקה של 36% מכלל ההריונות, ויכולים למנוע 60% ממקרי ה-HSV בילודים.
עליה בחום במהלך הלידה וקריעה של הממברנה נקשרו גם כן ל-HSV בילוד, וסריקה לזיהוי גורמים אלה, יחד עם היסטוריה של הרפס גניטלי באם מחייבת בדיקה של 60% מההריונות עם זיהוי של 84% מהמקרים.
החוקרים מצאו גם כי בנשים שקיבלו טיפול לא הולם במהלך ההריון והלידה נמצאה סבירות גבוהה פי 2.8 להולדת ילוד עם הרפס, דבר המעיד כי מתן טיפול הולם עשוי למנוע את הזיהום.
אנליזה כלכלית מעידה כי בדיקות סריקה סרולוגיות של כל הנשים ההרות לזיהוי HSV יעלו כ-363,000-1,000,000 דולרים עבור כל מקרה של HSV שימנע, בעוד הוספת טיפול אנטי-ויראלי לנשים שיתקבלו בהן תוצאות בדיקה חיוביות ל-HSV תעלה 194,837 דולרים עבור כל מקרה שימנע.
החוקרים מוסיפים כי עלות ביצוע סריקות בנשים מתחת לגיל 25 שנים או של ההריונות מאבות שגילם מתחת ל-20 שנים או שזהותם אינה ידועה הינה כשליש מהעלות שחושבה והיא תספק שני שלישים מהתועלת. הם מסכמים כי על הרופאים, מקבלי ההחלטות והציבור לשקול ממצאים אלה בעת קבלת ההחלטה בנוגע לגישת המניעה הרצויה.
לידיעה במדסקייפ
Am J Obstet Gynecol 2006;194:408-414.