ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Clinical Infectious Diseases, עולה כי מכשיר המשתמש ב- iontophoresis בכדי להגביר את החדירה של acyclovir מקומי לרקמה מאיץ את תהליך הריפוי של פצעי קור.
תוצאות מחקר אלה מאוד מרגשות בגלל העיתוי של הטיפול. בגלל שחולים צריכים לקבוע תור ואז להגיע למרפאה, הטיפול יכול להידחות עד ל-24 שעות לאחר הופעת הסימנים והסימפטומים הראשונים. למרות זאת, התוצאות מאוד מעודדות.
החוקרים בדקו את המכשיר היונטופורטי החדש במחקר קליני בכדי לקבוע אם שיפור במסירה הטרנס דרמלית של acyclovir מתורגמת ליעילות טובה יותר בטיפול בהרפס לביאליס.
בקצרה, המכשיר בגודל עט, יוצר זרם אלקטרי חלש עם וולטאג' נמוך. המכשיר מחזיק מאגר של acyclovir באלקטרודה שלו הנמצאת בראש המכשיר, שפונה לפצע הקור, כשהחולה מחזיק את האלקטרודות שעל המכשיר בכדי לסגור מעגל.
המחקר השתתפו 200 נבדקים עם התפרצות של הרפס בשלב ההתחלתי, שחולקו רנדומאלית להשתמש במכשיר עם קרם 5% של acyclovir או עם פלצבו.
טיפול יחיד של 10 דקות נקשר עם עליה בשכיחות של לזיות, שעוכבו בשלב ההתחלתי (46% מול 24% בקבוצת הפלצבו), אך הבדל זה נראה רק בנבדקים, שקיבלו טיפול רק כשהופיע אודם. השכיחות של לזיות, שעוכבו בשלב ההתחלתי, לא השתנתה בקרב נבדקים, שכבר הייתה להם פפולה או בצקת.
חציון הזמן עד לריפוי קוצר ב-71 שעות בקבוצה, שטופלה בשלב של האודם וב-35 שעות בקבוצה, שטופלה בשלב של הפפולה/בצקת (ההבדל בקבוצה זו לא היה משמעותי סטטיסטית).
בקרב 17 תופעות הלוואי, שאירעו בקבוצת הטיפול האקטיבי ו-19 תופעות לוואי, שאירעו בקבוצת הפלצבו, תופעת הלוואי הכי נפוצה הייתה תחושת חשמל קלה, שלא הצריכה טיפול.
התרחיש הכי אידיאלי עבור אירועים חוזרים של הרפס לביאליס היא טיפול המותחל על ידי החולה, שיש לו חלון מספיק ארוך של טיפול ולא מצריך שהחולים ישאו את התרופה עימם כל הזמן. לדברי החוקרים, הם יחקרו את תבנית טיפול זו במחקרים נוספים בעתיד.
Clin Infect Dis 2006;43:460-467
לידיעה במדסקייפ