מאמרי מערכת

מה התחדש ביל''ד ביולי 2017 ? סקירתו החודשית של פרופ' יאיר יודפת, החברה ליל''ד

03/08/2017

האם ערכי לחץ דם גבוהים רק בבית ולא במרפאה קשורים בסיכון מוגבר לשבץ מוחי גם בקשישים עם וללא הפרעה בתיפקוד?

מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק האם הקשר בין ערכי לחץ דם גבוהים ושבץ מוחי יוחלש או יתהפך בקשישים עם הפרעה בתיפקוד. להמשך קריאה ←

האם שינויים בהפרשת החלבון בשתן קשורים בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב?

מטרת המחקר שבוצע בסין היתה לבדוק האם שינויים בהפרשת חלבון בשתן קשורים בהיארעות של אוטם שריר הלב. להמשך קריאה ←

האם יל"ד רפרקטורי לטיפול הוא פנוטיפ שאינו נובע במרבית המקרים מהשפעת החלוק הלבן לעומת יל"ד עמיד לטיפול שנובע ברובו מתופעת החלוק הלבן?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע באוניברסיטת אלבאמה היתה לבדוק את השכיחות של יל"ד של החלוק הלבן בקרב חולי יל"ד רפרקטורי לטיפול שהופנו לייעוץ. להמשך קריאה ←

האם ההבדלים במדידת לחץ הדם בידיים משתנים לאחר שבץ מוחי?

מטרת המחקר שבוצע באירלנד היתה לבדוק את השכיחות של הבדלים במדידת לחץ הדם בין הידיים לאחר שבץ מוחי. להמשך קריאה ←

האם ישיבה ועמידה תוך סימולציה של עבודה מורידה את לחץ הדם ואת מהירות גל הפעימה באנשים שמנים/משקל עודף עם קדם או יל"ד דרגה 1?

מטרת המחקר שבוצע באוניברסיטת פיטסבורג  לבדוק האם ישיבה-עמידה תוך סימולציה של עבודה יכולה להוריד את לחץ הדם ואת גל מהירות הפעימה. להמשך קריאה ←

האם איזון לחץ הדם ע"י הוספת אינדפאמיד לעומת הוספת HCTZ לחולי יל"ד שאינם מאוזנים ע"י לוסרטן יעיל יותר בשיפור הפגיעה באבוביות וההמודינאמיקה של הכליות?

מטרת המחקר שבוצע בסין היתה להשוות את השפעת HCTZ ואינדאפאמיד על הכליות בחולי יל"ד שאינם מאוזנים מספיק ע"י טיפול בלוסרטן. להמשך קריאה ←

האם הסיכון להיארעות של יל"ד שקיים בגברים שמנים ובריאים מבחינה מטבולית ובגברים שאינם שמנים אבל אינם בריאים מבחינה מטבולית נחלש ע"י כושר לבבי-נשימתי טוב?

מטרת המחקר שבוצע בקוריאה הדרומית היתה לבדוק האם פנוטיפים של השמנה וכושר לבבי-נשימתי הם חזאים להיארעות של יל"ד. להמשך קריאה ←

האם קיים קשר בצורת J בין לחץ הדם לתוצא בחולים מאושפזים בגלל אירוע מוחי חד?

מטרת המחקר ממסד הנתונים האמריקאי Get With The Guidelines-Stroke שבו נכללו 309,611 חולים מאושפזים עם אירוע מוחי חד היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם (כולל גם לחץ הדם הממוצע ולחץ הפעימה) עם תמותה תוך האישפוז, עם ללא שיחרור לבית, עם אי כושר להתהלך ללא תמיכה בשיחרור מאישפוז ועם סיבוכים דימומיים בגלל טיפול תרומבוליטי. להמשך קריאה ←

האם גם ערכים בתחום הקדם-יל"ד קשורים בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי (79,385 משתתפים ללא שבץ מוחי, אוטם שריר הלב וסרטן בבסיס בשנת 2010) שבוצע בארה"ב אבל באוכלוסייה של קהילת Kailuan בסין היתה לבדוק את הקשר בין דפוסי לחץ דם ארוכי-טווח במבוגרים שמתגוררים בקהילה והסיכון לאירוע מוחי איסכמי ודימומי. להמשך קריאה ←

האם הקשר בין תיפקוד הכליות ולחץ הדם יכול להסביר הבדלים בשכיחות יל"ד בין קבוצות אתניות שונות?

מטרת המחקר שבוצע בשוודיה היתה לבדוק הבדלים בתיפקוד הכלייתי בין קבוצות אתניות שנות והאם להבדלים ברמות לחץ הדם יש קשר להבדלים בתיפקוד הכלייתי שיכולים להסביר את השכיחות הנמוכה של יל"ד בקרב ילידי עירק בשוודיה לעומת השכיחות בקרב השוודים. להמשך קריאה ←

האם טיפול באמפאגליפלוזין בחולי סוכרת מסוג 2 מעלה את נפח השתן, ומוריד את לחץ הדם והמשקל ללא כל השפעה על הפעילות הסימפתטית ועל מהירות הדופק?

מטרת המחקר שנערך בגרמניה היתה לבדוק השפעת הטיפול במעכב SGLT2 אמפאגליפלוזין (להלן אמפה) על מערכת העצבים הסימפתטית בחולי סוכרת מסוג 2. להמשך קריאה ←

האם טיפול יחיד בדיורטיקה תיאזידית מוריד את הסיכון ה – CV יותר מאשר טיפול יחיד ב – ACEIs, ARBs או CCBs בחולי יל"ד ללא סוכרת?

מטרת העיבוד שבוצע ע"י חוקרים קנדיים במסד נתונים אמריקאי Truven Health MarketScan Research Databases בשנים 2010-2014 היה להשוות את היעילות של תיאזידים, לעומת הטיפול ב – ACEIs, ARBs או CCBs כולם כתרופה יחידה. להמשך קריאה ←

להמשך קריאה ←

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני