מאת מערכת אי-מד
מחקר חדש מה-Diabetes Care נותן חיזוק לקשר בין אירועי היפוגליקמיה לאירועים קרדיווסקולרים ותמותה מכל סיבה, קשר שנמצא כארוך טווח.
ברקע מציינים המחברים כי הקשר בין אירועי היפוגליקמיה לאירועים קרדיווסקולרים ותמותה מכל סיבה ידוע ממחקרים קודמים. במחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים לבחון אם בקבוצת משתתפים המייצגת את כלל האוכלוסיה המטופלת באינסולין לסוכרת סוג 1 או 2, קיים קשר בין היפוגליקמיה, סיכון לאירועים קרדיווסקולרים, ותמותה מכל סיבה .
המחקר היה מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שעשה שימוש בנתונים ממאגר מידע קליני שכלל סוכרתיים מעל גיל 30 המטופלים באינסולין.
החוקרים מדווחים כי מצאו שבמטופלים שחוו היפוגליקמיה, הסיכון היחסי לאירוע קרדיווסקולרי בחולי סוכרת סוג 1 היה 1.51 (בטווח של 0.83-2.75, P = ns ) ו- 1.61 (בטווח 1.17-2.22) עבור מטופלים עם וללא הסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית, בהתאמה, לפני תחילת המחקר.
בחולי סוכרת סוג 2 , יחסי הסיכון היו בהתאמה 1.6 (1.21-2.12) ו-1.49 (1.23-1.82) .
באשר לתמותה מכל סיבה, יחסי הסיכון בחולי סוכרת סוג1 היו 1.98 (1.25-3.17) ו-2.03 (1.66-2.47) , בהתאמה. לחולי סוכרת סוג 2 הסיכון לתמותה היה 1.74 (1.39-2.18) ו-2.48 (2.21-2.79) למטופלים עם וללא מחלה קרדיווסקולרית לפני תחילת המחקר, בהתאמה.
משך הזמן החציוני מאירוע ההיפוגליקמיה הראשון ועד לאירוע הקרדיווסקולרי הראשון היה 1.5 שנים (בטווח 0.5-3.5 שנים) בחולי סוכרת סוג1 , ו-1.5 שנים (0.5-3.0) גם בסוג 2 .
החוקרים מסכמים כי היפוגליקמיה אכן קשורה עם סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולרים ותמותה מכל סיבה במטופלי סוכרת סוג 1 וסוג 2 באינסולין. כמו כן הם מציינים כי הסיכון המוגבר הקשור לאירוע היפוגליקמיה ותוצאה קרדיווסקולרית ותמותה מכל סיבה קיים לאורך תקופה ארוכה.