חולה סוכרת, הסובל מהיפוגליקמיה (ירידת רמות הגלוקוז בדם מתחת ל- 70 מ"ג) - לא יקבל יותר גלוקוז במינון גבוה מאוד לווריד, כדי להפחית את תופעת הזינוק החד בערכי הסוכר וסכנת הרס הרקמות
18 שנים לאחר שיצאו ההנחיות הקודמות (בשנת 1999), לטיפול במקרי היפוגליקמיה (ירידה דרסטית ברמות הסוכר בדם אל מתחת ל- 70 מ"ג), מפיץ המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית (הר"י), האמון על קביעת המדיניות הרפואית בארץ, נייר עמדה מעודכן עם הנחיות רפואיות חדשות לטיפול בתופעה, המעוררת חשש רב אצל חולי סוכרת.
ראשית, מהי היפוגליקמיה? ההגדרה הרפואית מדברת על ירידה ברמות הגלוקוז (הסוכר) בדם, אל מתחת לרמה המקובלת (70 מ"ל לדציליטר דם). תופעה זו פוגעת במערכות הגוף, ובאה לידי ביטוי בתסמינים שונים, כמו: הזעה, רעב, בלבול ועד איבוד הכרה.
בעבר, נהוג היה להזריק לחולה שכזה גלוקוז לווריד בריכוז של 50%, אלא שהניסיון הרפואי מלמד שריכוז גבוה שכזה עלול לגרום להרס רקמות, ובמקרים חריגים ונדירים, לסיבוכים, שמחייבים אף כריתת איברי גוף!
ה-דיאבטולוג, ד"ר איתן רויטמן, ממחברי נייר העמדה החדש, מסביר שבמקרי היפוגליקמיה קשה, הצוותים הרפואיים צריכים להזריק לווריד גלוקוז במינון של 10% בלבד (ולא במינון של 50% כבעבר), בכמות של 100 מ"ל, ולהמתין כעשר דקות כדי לראות אם החולה מתעורר וחוזר להכרה. בכל מקרה, הצוותים הרפואיים צריכים גם לנתק את משאבת האינסולין (אם יש כזו)".
ומה לגבי חולים שסובלים מירידה חדה בערכי הסוכר בבית, או מחוץ לסביבה רפואית? רויטמן אומר כי: "מומלץ לתת להם לאכול פחמימה פשוטה (- חד סוכריים), הנספגת מהר בגוף, וגם בזה לא להגזים, כדי לא להביא לעלייה חדשה בערכי הסוכר בדם. מדובר למשל בחצי כוס מיץ ממותק, או בשלושת רבעי כוס קולה, או בכף דבש, או 4 כפיות סוכר, או בכוס חלב.
נייר העמדה משותף לאיגוד הישראלי לרפואה פנימית, למועצה הלאומית לסוכרת, לאיגוד הישראלי לרפואה דחופה, לאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, לאיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית, לאיגוד הישראלי לרפואת ילדים, לאיגוד לרפואת משפחה
ולאגודה הישראלית לסוכרת.
השתתפו בכתיבתו מלבד דר' רויטמן גם: ד”ר דרור דיקר, ד”ר אילנה הרמן, ד”ר ג’ואל זינגר, פרופ’ גיל לייבוביץ, ד”ר בת שבע צדוק, ד”ר ענת צור, פרופ’ אדי קרניאלי, פרופ’ מיכה רפופורט ופרופ’ חוליו וינשטיין
לדברי פרופ. ראובן צימליכמן, יו"ר המכון לאיכות ברפואה בהר"י מסביר: "ריכזנו את האיגודים השונים כדי לתאם את המדיניות הרפואית המעודכנת בהסתמך על ספרות מקצועית בארץ ובעולם לטיפול במקרי היפוגליקמיה. ואכן, ההנחיות עודכנו, ואין לי ספק שהטיפול בתחום יהיה מעתה ברור ונכון יותר".
למסמך ההנחיות