תוצאות מחקר PANTS (Personalised Anti-TNF Therapy in Crohn's Disease) הוצג במהלך כנס ה-ECCO (European Crohn's and Colitis Organization), ומספקות צעד נוסף קדימה בגישת טיפול מותאמת אישית במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) באוכלוסיה זו. מניתוח הביניים לאחר 54 שבועות עלה כי גיל מתקדם, מדד מסת גוף גבוה יותר ורמות תרופה נוספות לוו בשיעורים גבוהים יותר של חוסר תגובה לטיפול ב-Infliximab (רמיקד), CT-P13 ו-Adalimumab (יומירה).
מדגם המחקר כלל 1,601 מבוגרים וילדים שלקחו חלק במחקר הפרוספקטיבי לאורך שלוש שנים, שהיו מעל גיל 6 שנים וקיבלו טיפול במעכבי TNF באחד מבין 118 מרכזים בבריטניה. בכל החולים תועדה מחלת קרוהן פעילה בעת הגיוס למחקר, כפי שנקבע לפי רמת CRP מעל 3 מ"ג/ליטר או רמת Calprotectin של לפחות 50 מק"ג/גרם.
בסיכומו של דבר, 47% מהמשתתפים טופלו ב-Infliximab, 12% טופלו ב-CT-P13 ו-41% טופלו ב-Adalimumab. בתחילת המחקר, 44% מהחולים טופלו ב-Azathioprine, 27% טופלו בסטרואידים, 8% טופלו ב-Mercaptopurine ו-5% טופלו ב-Methotrexate.
הפוגה הוגדרה לפי מדד Harvey-Bradshaw Index של עד 3 נקודות, רמת CRP של עד 3 מ"ג/ליטר, ללא טיפול נלווה בסטרואידים. שיעורי הפוגה לאחר 54 שבועות עמדו על 40% בקבוצת הטיפול ב-Infliximab ו-CT-P13 ועל 34% בקבוצת הטיפול ב-Adalimumab.
לאחר 12-14 שבועות, שיעורי העדר-תגובה ראשונית עמדו על 21% עם Infliximab, 21% עם CT-P13 ו-26% עם Adalimumab.
לאחר 54 שבועות, הקשר בין אימונוגניות ובין העדר-הפוגה היה מובהק סטטיסטית עם שלוש התרופות. טיפול בתרופות אימונו-מודולטוריות הפחית משמעותית את הסיכון לאימונוגניות ל-Infliximab, CT-P13 ו-Adalimumab.
מהנתונים עולה כי אימונוגניות לטיפול במעכבי TNF עשויה להשפיע על התועלת בטווח הארוך, תהליך המתווך ע"י גורמים המשפיעים על מערכת החיסון. הממצאים עשויים לסייע לרופאים בבחירה בין מעכבי TNF.
מתוך כנס ה-ECCO
לידיעה במדסקייפ