כרבע מהחולים עם מחלת קרוהן לומינאלית פעילה אינם מגיבים לטיפול במעכבי TNF, כאשר כשני-שליש אינם זוכים להפוגה במחלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש משבדיה, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת The Lancet Gastroenterology & Hepatology.
להערכת גורמים הקושרים עם כישלון טיפול כללו החוקרים 1,610 חולי קרוהן, כולל 955 חולים תחת טיפול ב-Infliximab (753 חולים תחת הטיפול המקורי, 202 חולים תחת טיפול ביוסימילאר) ו-655 חולים תחת Adalimumab.
מבין החולים הזמינים להערכה, ב-23.8% נקבעה חוסר-תגובה ראשוני לאחר 14 שבועות, 63.1% לא היו בהפוגה לאחר 52 שבועות ו-7.8% הפסיקו את הטיפול בשל אירועים חריגים.
החוקרים זיהו קשר בלתי-תלוי בין ריכוז התרופה לאחר 14 שבועות ובין חוסר-תגובה ראשוני והעדר-הפוגה בעקבות הטיפול התרופתי. ריכוזי התרופה האופטימאליים להפוגה עמדו 7 מ"ג/ליטר עם Infliximab ו-12 מ"ג/ליטר עם Adalimumab.
אימונוגניות תועדה ב-62.8% מהחולים תחת Infliximab וב-28.5% מאלו תחת Adalimumab. נטילת תכשירים אימונו-מודולטורים לוותה בסיכון מופחת משמעותית לאימונוגניות עם שתי התרופות (יחס סיכון של 0.39 עם Infliximab ו-0.44 עם Adalimumab).
גורמים שנקשרו עם ריכוזי תרופה נמוכים כללו השמנה, עישון, ריכוז אלבומין נמוך, פעילות מחלה גבוהה יותר והתפתחות אימונוגניות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר אם גישות אלו עשויות לסייע בשיפור התועלת ומשך התגובה לטיפול במעכבי TNF.
Lancet Gastroenterol Hepatol 2019
לידיעה במדסקייפ