בחולים צעירים עם מחלת מעי דלקתית תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של טיפול בתרופות לדיכאון וחרדה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Advances in Inflammatory Bowel Diseases.
החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואית של כל הילדים עם מחלת מעי דלקתית במרכז הרפואי שלהם, בין השנים 2015-2018. הם אספו נתונים אודות ההיסטוריה הרפואית, למעט תרופות אשר שימשו לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות או מיגרנה כרונית, כמו גם תיעודי ביקורים בשירותי בריאות הנפש.
מדגם המחקר כלל 400 חולים, בגיל ממוצע של כ-11 שנים בעת האבחנה. למעלה מ-75% מהחולים סבלו ממחלת קרוהן, 17% אובחנו עם קוליטיס כיבית. כ-15% מהחולים נדרשו לניתוח על-רקע מחלת מעי דלקתית וכ-40% אושפזו בשל מחלת המעי. קרוב ל-90% מהחולים נטלו טיפול בסטרואידים וב-13% נקבעה אבחנה של פיסטולה ו/או אבצס.
החוקרים מדווחים כי 28.5% מהילדים עם מחלת מעי דלקתית נטלו או נוטלים נגדי-דיכאון ותרופות פסיכוטרופיות אחרות להקלה על חרדה, דיכאון, או הפרעה פסיכיאטרית אחרת. שיעור זה גבוה פי 10 מהשיעור בקרב ילדים באוכלוסיה הכללית. עם זאת, בלמעלה משני-שליש מהמקרים לא היה תיעוד לפניה לשירותי בריאות הנפש.
מהנתונים עולה כי חרדה הייתה האבחנה הנפוצה ביותר באוכלוסיה זו (23%), לאחריה דיכאון (14%). עוד עולה מהמחקר כי מבין התרופות שנטלו החולים, 22% נטלו תרופות ממשפחת SSRI.
מבין 152 החולים אשר פנו לשירותי בריאות הנפש או נטלו תרופות, כ-75% החלו בטיפול לאחר אבחנת מחלת מעי דלקתית. החוקרים מציינים כי מבין 114 חולים אשר נטלו או נוטלים טיפול תרופתי כיום, 43% מעולם לא נפגשו עם מומחה לבריאות הנפש.
החוקרים מדגישים כי על גסטרואנטרולוגים המטפלים בילדים להיות מודעים יותר ולהעלות את נושא הפרעות פסיכיאטריות בשיחות עם החולים שלהם.
מתוך כנס ה-AIBD
לידיעה ב-MedPage Today