ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Gut, עולה כי גסטרו אנטריטיס עשוי להוות טריגר לסימפטומים של IBS (תסמונת המעי הרגיש) , אך גורמים קוגניטיביים, התנהגות ורגשות עשויים לעזור להאריך ולשמור עליהם במשך הזמן.
יש צורך במודלים, שיכולים לעשות אינטגרציה של דומיינים ביולוגיים ופסיכולוגיים, על מנת להסביר את ההטרוגניות הקשורה עם IBS. אחת מהמודלים המתבסס על תיאוריה קוגניטיבית התנהגותית פותח על מנת להסביר הטווח של סינדרומים סומטיים תפקודיים כולל IBS. מודל זה מציע, שלאנשים הנמצאים בסיכון ל-IBS יש נטייה לחרדה או לדיכאון עם ציפיות אישיות גבוהות ועיתים קרובות לא מציאותיות (רמות גבוהות של פרפקציוניזם).
במחקר השתתפו 620 נבדקים, שהיו חיוביים לגסטרו אנטריטיס עם Campylobacter וללא היסטוריה של IBS או מצבי מעי רציניים. הנבדקים השלימו שאלונים בעת הזיהום ושוב לאחר שלושה ושישה חודשים. השאלונים הראשונים כללו מדידות מתוקננות של מצב רוח, סטרס, פרפקציוניזם, אמונות שליליות בנוגע למחלה והתנהגויות הקשורות למחלה. שאלונים בהמשך תוכננו לקבוע האם המטופלים התאימו לקריטריוני Rome עבור IBS.
בנקודות המעקב, 49 מטופלים התאימו לקריטריוני Rome עבור IBS. אנליזת רגרסיה לוגיסטית חשפה, שלאלה אשר פיתחו IBS , היו רמות גבוהות יותר משמעותית של סטרס (OR-1.10, רווח בר סמך [CI] 95% : 1.02-1.15), של חרדה (OR- 1.14, 95% CI : 1.05-1.23), של סומטיזציה (OR-1.17, 95% CI : 1.02-1.35) ושל אמונות שליליות בנוגע למחלה (OR-1.14, 95% CI : 1.03-1.27) בעת הזיהום בהשוואה לאלה, שלא פיתחו IBS.
בהשוואה לנבדקים, שלא פיתחו IBS, אלה שכן פיתחו IBS היו עתידים יותר משמעותית להפגין התנהגות של הכל או כלום או להישאר פעילים בנוגע לסימפטומים האקוטים שלהם עד אשר הם הרגישו צורך לנוח (OR- 1.09, 95% CI : 1.03-1.16). בנוסף, הם היו פחות עתידים משמעותית לנוח כתגובה ראשונית למחלה החדה שלהם (OR-0.93, 95% CI : .0.88-0.97). דיכאון ופרפקציוניזם לא היו קשורים עם מהלך של IBS.
תוצאות המחקר מציעות כי מטופלים עם רמות סטרס וחרדה גבוהות יותר מועדים לפתח IBS לאחר התקף של גסטרו אנטריטיס. גורמי סיכון אחרים כוללים נטייה לפרש מחלה בצורה פסימית ולהגיב לסימפטומים בצורה של הכל או כלום.
מגבלות המחקר כוללות : שיעור תגובה התחלתי נמוך, בדיקת המודל בדגימה אחת הנמצאת בסיכון, חוסר בהכללה מעבר ל-IBS פוסט זיהום, האפשרות שההתנהגויות והקוגניציות במחקר נמדדו בזמן כאשר אלה עם זיהום קשה של Campylobacter עדיין היו חולים בעוד שאלה עם סימפטומים יותר קלים התאוששו, דגימת המחקר מוגבלת למטופלים שקיבלו אישור אבחוני של הזיהום שלהם ושימוש בשאלונים בדואר כדי לקבוע מקרים של IBS.
לסיכום, מטופלים עם סימפטומים לאחר גסטרו אנטריטיס עשויים ליהנות מהתערבות התנהגותית-קוגניטיבית מוקדמת פשוטה, שם מעודדים אותם לרכוש מחדש לאט רמות של פעילות גופנית ולהימנע מתנודות בין פעילות יתר ותת פעילות. מחקר בעתיד צריך להתמקד בכיצד גורמי סיכון אלה מובילים לסימפטומים ב-IBS, כך שיהיה אפשר להשיג הבנה יותר טובה בנוגע לאינטראקציה שבין גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים.
לידיעה במדסקייפ