ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של American Journal of Gastroenterology, עולה כי דרגת ייצור מתאן בנשימה במטופלים הסובלים מסינדרום המעי הרגיז (IBS) נמצאת בקורולציה עם חומרת העצירות.
בערך לפני כ-3 שנים, החוקרים גילו כי מתאן במבחן נשימה לקטולוז נראה כקשור בצורה חזקה עם IBS בעל מרכיב חזק של עצירות.
במחקר הנוכחי השתתפו 87 מטופלים עם IBS ועצירות. במהלך 7 ימים, המטופלים ניהלו יומני יציאות ודרגו שלשול ועצירות.
לאחר מכן, החוקרים השתמשו במבחן נשימה לקטולוז במשך 3 שעות בכדי לבסס פרופילי מתאן ומימן. 20 (23.8%) מהמטופלים יצרו מתאן. החוקרים הציעו כי רמות גדולות יותר של מתאן, שאובחנו במבחני הנשימה, עשויות לייצג התרבות יותר נפוצה של אורגניזמים מתאנוגנים.
על סקאלה אנלוגית ויזואלית של 100 mm, למטופלים, שיצרו מתאן, היה ניקוד חומרת עצירות ממוצע של 66.1 בהשוואה ל-36.2 בקרב אלה, שלא יצרו מתאן. ההיפך היה נכון עבור שלשול.
בנוסף, איכות המתאן, שהופיעה במבחני הנשימה, הייתה פרופורציונאלית הפוכה לדרגת העצירות, שדווחה על ידי המטופלים, כאשר ייצור גדול יותר של מתאן היה בקורולציה עם תדירות יציאות נמוכה יותר וניקוד צואה בריסטול (Bristol) נמוך יותר.
לדברי החוקרים, במחקר אחר הם מצאו, ש-neomycin שיפר עצירות ב-IBS. הדבר קרה בעיקר באופן, שהוכתב על ידי אלימינציית ייצור מתאן על ידי האנטיביוטיקה.
לסיכום, הקשר בין מתאן ועצירות הוא אחד מהתיאורים הראשונים של גז, שנוצר על ידי בקטריה במעיים וגורם לאפקטים בבני האדם שם הם גרים.
Am J Gastroenterol 2007;102:837-841
לידיעה במדסקייפ