האגודה הבריטית של גסטרו-אנטרולוגיה הוציאה הנחיות חדשות לאבחון ולטיפול בסינדרום המעי הרגיש (IBS), כולל טיפולים תזונתיים ופסיכולוגיים ברקע של טיפול ראשוני ובסביבות טיפול נוספות. ההנחיות החדשות עבור IBS, שהיא מחלה כרונית עם הישנויות של בעיות גסטרו-אינטסנטינליות המאופיינות בכאבי בטן, נפיחות ושינויים בהרגלי יציאות. ההנחיות פורסמו במהדורת מאי של Gut.
בעוד שהשכיחות וההיארעות המדויקות של IBS תלויות בקריטריונים הנמצאים בשימוש, כל המחקרים מסכימים, שההפרעה נפוצה, משפיעה על פרופורציה ניכרת של אינדיבידואלים באוכלוסיה הכללית ומוצגת לעיתים קרובות בפני רופאים ונותני שירות טיפול רפואי אחרים. IBS היא מחלה מרגיזה ומציקה בעלת השפעה שלילית משמעותית על איכות החיים ועל תפקוד סוציאלי של מטופלים רבים, אך אינה ידועה כקשורה עם התפתחות של מחלה רצינית או עם עודף תמותה. IBS גורמת לעלויות משמעותיות למערכת הבריאות ישירות, בשל סימפטומי המחלה והפרעות הקשורות לה, ולא ישירות בשל הזמן, שהמטופלים החולים בה לא עובדים.
במרבית המדיניות, IBS משפיע על 5 עד 11% מהאוכלוסייה עם פיק שכיחות מגיל 20 עד 45, כאשר למין הנקבי יש דומיננטיות עם יחס נשים גברים של 2:1. ההפרעה עשויה להיות אחראית לכ- 3% מכל הייעוצים המופנים מטיפול ראשוני.
מטרת ההנחיות הנוכחיות היא לספק הנחיות להערכה ולטיפול במטופלים מבוגרים עם IBS. כל אחד מחברי הועדה קיבל תחומים ספציפיים אותם היה צריך לסקור. החיפוש בספרות כלל את מאגרי המידע של PubMed, EMBASE, MEDLINE, Web of Science ו-Cochrane וחיפוש אינטנסיבי במאגרי מידע המתמקדים במחקרים בעלי איכות גבוהה, שהשתמשו במתודולוגיה מבוססת היטב ובמספר ניכר של מטופלים בעלי קריטריוני הכללה במחקר, שהיו ברורים לחלוטין. קריטריונים להכללת מחקרי טיפול היו מחקר מבוקר פלצבו ורנדומאלי.
הרגלי יציאות דומיננטי (שלשול או עצירות) הם סכימת סיווג יעיל. כאשר שלשול היה המאפיין הדומיננטי, היה צורך בבדיקות מטעות, למרות שמאפייני אזהרה עשויים להביא לצורך בבדיקות נוספות.
תשומת לב להיסטוריה הינה בעלת חשיבות חיונית לאבחנה. כאב בטן או חוסר נוחות מוקלים באופן טיפוסי על ידי יציאה וקשורים עם שינוי בצורת הצואה ושינוי בתדירות היציאות.
מאפיינים נלווים, שעשויים להיות יעילים בקביעת האבחנה כוללים ייעוץ תדיר בשל סימפטומים שאינם מוסברים בצורה רפואית, סומטיזציה והיסטוריה של חרדה או דיכאון. הערכה פסיכולוגית על מנת להעריך את סימפטומי החרדה והדיכאון הנוכחיים גם כן חשובים.
קיום של סימפטומי אזהרה, למרות שאינם ספציפיים, צריכים לחייב בדיקות נוספות. הנ"ל כוללים גיל מעל 50, משך סימפטום מתחת ל-6 חודשים, איבוד משקל, סימפטומים ליליים, היסטוריה משפחתית של סרטן קולון, דימום רקטלי, אנמיה ושימוש לאחרונה באנטיביוטיקה.
כאשר סימפטומי אזהרה אלה מופיעים, בדיקות נוספות יהיו יעילות בסביבה של טיפול ראשוני. לפני ביצוע בדיקות אלה יש להבהיר למטופל, שככל הנראה מדובר ב-IBS וכי מטרת בדיקות אלה הן לשלול מחלת מעי דלקתית וצליאק. בדיקות יעילות כוללות בדיקת דם מלאה, שקיעת דם ונוגדנים אנדומזיאלים.
מרבית המטופלים חוששים, שהסימפטומים שלהם עשויים להצביע על מחלה רצינית. יש לפנות ולטפל בפחדים אלה בעזרת ייעוץ הולם הכולל בדיקה של דאגות וחרדות המטופלים.
בגלל הקיום של מאפיינים פסיכולוגיים לא רצויים נלווים וסומטיזציה, IBS לעיתים קרובות מנוהל הכי טוב על ידי חינוך של דאגות המטופל והסברת הסימפטומים במונחים פשוטים שהמטופל יכול להבין. לתת למטופל אבחנה חיובית ולהרגיע אותו בנוגע לאופי השפיר של IBS מבלי להכחיש את המשמעות של הסימפטומים שלהם נוטה לשפר את התוצאות. טיפול בחרדה ובדיכאון הנלווים לעיתים קרובות משפר את סימפטומי המעי וסימפטומים אחרים.
IBS הוא מצב הטרוגני עם ספקטרום רחב של טיפולים, שכל אחד מהם יעיל לפרופורציה קטנה יחסית של מטופלים. ניהול תזונה צריך להתחיל עם יומן היסטורי של צריכת מזון ושינוי צריכה של כל מרכיב אחד. אם צריכה של לקטוז, חיטה ו/או סיב לא מסיס היא מעל לצריכה של האוכלוסייה הכללית, יש לנסות להוציא מרכיבים אלה מהמזון.
טיפולים פסיכולוגיים צריכים להיות טיפול קו ראשון, כשחרדה, דיכאון והתקפי פניקה הם המאפיינים הבולטים. בהתבסס על עדות ממחקרים מבוקרים רנדומאליים, טיפול התנהגותי קוגניטיבי וטיפול בין אישי פסיכודינאמי משפרים שיתוף פעולה ואילו טיפול בהיפנוזה משפר סימפטומים כוללים במטופלים הרפרקטורים לטיפולים אחרים. טיפול בהרפיה גם כן עשוי להיות מועיל.
במונחים של טיפולים תרופתיים, תרופות אנטי עוויתות בטוחות, אך בעלות שיפור קטן יחסית לפלצבו. תחליף של סיבים מסיסים עשוי להיות יעיל במקרה של עצירות, בעוד שסובין וסיבים לא מסיסים אחרים עשויים להחמיר את הסימפטומים.
Loperamide יעיל בטיפול בסימפטומים של דחיפות ותכיפות, אך עשוי להחמיר כאב בטן ואי נוחות. תרופות אנטי דיכאון טריציקליות ואנטי עוויתות משפרות כאב, בעוד ש- ispaghula משפר כאב והרגלי יציאות.
למרות שאנטגוניסטים של 5HT3 משפרים סימפטומים גלובליים, שלשול וכאב, הם יכולים לעיתים קרובות לגרום לקוליטיס לא מוסברת. אגוניסטים של 5HT4 משפרים סימפטומים גלובליים, עצירות ונפיחות, בעוד ש-SSRI משפרים סימפטומים גלובליים.
מטופלים עם IBS מהווים פרופורציה גדולה מקרב מטופלים גסטרו-אינטסטינליים, שניהול יעיל שלהם ישפיע בצורה חיובית על ביצועים כוללים של כל מחלקה גסטרו-אינטסטינלית ולכן ישפרו ניהול של כל מחלות GI. יש צורך בדרכים טובות יותר לזיהוי אלה מטופלים יגיבו לטיפולים ספציפיים.
סימני אזהרה המצביעים על כך, שרופא הנותן טיפול ראשוני צריך להפנות מטופל עם חשד ל-IBS למומחה כוללים את הסימנים הבאים : דימום רקטלי דורש בדיקה רקטלית והפנייה לבדיקה סיגמואידוסקופית גמישה, נוכחות מספר מאפייני אזהרה, אי וודאות בנוגע לאבחנה, כישלון להגיב לאסטרטגיות ניהול ראשוניות, חרדה הקשורה לבריאות המטילה נכות וסימפטומים ארוכי טווח עם פגיעה באיכות החיים.
לידיעה במדסקייפ