ממחקר חדש, שפורסם בגליון אוגוסט של Gut, עולה רמות לחץ וחרדה גבוהות מעלות את הסבירות להתפתחות IBS (Irritable Bowel Syndrome), לאחר אירוע של Gastroenteritis.
מגוון מחקרים הציעו מודל קוגניטיבי-התנהגותי להתפתחות IBS. המחקר הנוכחי מצא כי מגוון פקטורים פסיכולוגיים, בעיקר מתח, חרדה ונטייה להמשיך לפעול כרגיל בזמן מחלה והתמוטטות אחריה, קשורים עם תחלואה גופנית המובילה ל-IBS.
במחקר נכללו 620 חולים שנמצאו חיוביים ל-Gastroenteritis על רקע Campylobacter, איש מהם לא סבל מ-IBS ברקע או ממחלת מעי קשה אחרת.
המשתתפים השלימו שאלון, שכיסה היבטים הנוגעים לאישיות והתנהגות בזמן הזיהום הראשוני, ושאלון מעקב לאחר 3 ו-6 חודשים, במטרה לקבוע אם ענו על קריטריוני Rome להגדרת IBS. בסה"כ, 49 מבין המשתתפים ענו על הקריטריונים בשתי נקודות המעקב.
החוקרים לא מצאו קשר משמעותי בין דיכאון ופרפקציוניזם ובין הופעת IBS. עם זאת, מגוון גורמים אחרים נמצאו קשורים עם המחלה, כולל רמות מתח גבוהות משמעותית, חרדה וסומאטיזציה.
אלו עם IBS נטו שלא לנוח גם בזמן מחלה ותשישות, עם התנהגות של הכל-או-כלום, ע"י המשך פעילות למרות התסמינים, עד שנאלצו להפסיק. חולים אלו נטו להסתכל על מחלה בצורה פסימית. הסיכון היה גדול יותר בנשים.
במאמר מערכת נלווה, צויין כי מדובר במחקר פרוספקטיבי אמיתי, שהראה בצורה ברורה הרבה יותר ממחקרים אחרים, את החשיבות של גורמים פסיכולוגים בהתפתחות IBS.
Gut 2007;56:1039-1041,1066-1071.
לידיעה במדסקייפ