ממחקר חדש שבחן את בטיחות ויעילות הטיפול בשלושה מינונים שונים של Alosetron (Lotronex) בנשים עם d-IBS קשה (Diarrhea-predominant Irritable Bowel Syndrome), עולה כי כל שלושת משטרי הטיפול הביאו לשיפור גלובאלי דומה, אך המינון הנמוך ביותר לווה בשיעורי העצירות הנמוכים ביותר.
המחקר ארך 12 שבועות, וכלל שלושה מינוני Alosetron – 0.5 מ"ג ביום, 1 מ"ג ביום ו-1 מ"ג פעמיים ביום – כל אחד הושווה מול טיפול פלסבו, ב-705 נשים עם d-IBS קשה.
את חומרת המחלה העריכו החוקרים באמצעות מדד Likert Global Improvement Scale בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות. מדדים משניים כללו הקלה בכאב ואי-נוחות על-רקע IBS, ושיפור בתסמיני מערכת העיכול.
לדברי החוקרים, כל המינונים נמצאו עדיפים משמעותית על טיפול פלסבו, אך הם ציינו כי עוצמת המחקר לא היתה גבוהה דיו להשוואת מינון נמוך ומינון גבוה של טיפול. ספציפית, שיעורי התגובה לאחר 12 שבועות עמדו על 50.8% במטופלי Alosetron במינון 0.5 מ"ג ביום, 48% במטופלים במינון 1 מ"ג ביום ו-42.9% מהמטופלים במינון 1 מ"ג פעמיים ביום, לעומת 30.7% מבין מטופלי פלסבו.
בכל שלוש קבוצות הטיפול הפעיל חל שיפור בתסמיני מערכת העיכול, עם קשר מנה-תגובה. שכיחות עצירות עמדה על 9%, 16% ו-19% מבין המטופלים במינון 0.5 מ"ג, 1 מ"ג ביום ו-1 מ"ג פעמיים ביום, בהתאמה.
במהלך המחקר נרשם מקרה אחד של Fecal Impaction בקבוצת המינון הגבוה ביותר. בקרב המטופלים במינון 0.5 מ"ג נרשם אירוע אחד של חסימת מעי ואירוע אחד של Ischemic Colitis. כל האירועים חלפו מעצמם או לאחר הפסקת הטיפול.
לסיכום, החוקרים כותבים כי Alosetron במינון 0.5 מ"ג או 1 מ"ג, פעם ביום, או במינון של 1 מ"ג, פעמיים ביום, טוב לטיפול בנשים עם d-IBS קשה. הם מציינים כי במידע אודות הטיפול נכתב כי בכדי להוריד את הסיכון לעצירות, יש להתחיל את הטיפול במינון 0.5 מ"ג פעמיים ביום. חולים המאוזנים היטב תחת טיפול ב-0.5 מ"ג, פעמיים ביום, צריכים להישאר תחת טיפול זה. במידה ולאחר 4 שבועות, מינון 0.5 מ"ג, פעמיים ביום, נסבל היטב, אך אינו מאזן היטב את תסמיני IBS, יש להעלות את המינון עד 1 מ"ג, פעמיים ביום.
החוקרים ממליצים להפסיק את הטיפול בחולים בהם טיפול במינון 1 מ"ג, פעמיים ביום, לא הביא לשיפור בתסמיני IBS לאחר 4 שבועות.
Am J Gastroenterol 2007;102:1709-1719.
לידיעה במדסקייפ