מסעי פרסום ישירים ללקחו, המעודדים נטילת Tegaserod (Zelnorm) לטיפול בתסמונת המעי הרגיז, הובילו לפיק משמעותי ומיידי, אם כי קצר-טווח, בשיעור הביקורים לרופאים בתלונות של כאבי בטן, עצירות ונפיחות, וכן בשיעורי האבחנה של תסמונת המעי הרגיז.
בנוסף, מסע הפרסום הוביל לעליה בשיעור המרשמים לנטילת Tegaserod לטיפול בתסמונת המעי הרגיז.
החוקרים מסבירים כי משנת 2002 עד לדחייתו בשנת 2007, Tegaserod שווק באופן אינטנסיבי לרופאים וכן לציבור הרחב (פרסומות ישירות לצרכן בעלות של 122 מיליון דולרים בשנת 2004 בלבד).
הקמפיין המשיך עד שעלו חששות לאור עליה קטנה, אך מובהקת סטטיסטית, בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים הקשורים בטיפול, שהובילו להודעת ה-FDA על הפסקת שיווק התרופה.
החוקרים העריכו את הקשר בין מסעי פרסום ובין מספר המטופלים הפונים לרופא בתלונות של עצירות ותסמינים אחרים המתאימים לתסמונת המעי הרגיז., מספר האבחנות של תסמונת המעי הרגיז ומספר המרשמים שניתנו לטיפול ב- Tegaserod.
לשם כך, הם ניתחו את הנתונים משאלוני National Ambulatory/Hospital Medical Care Surveys (1997-2005), ונתונים ממאגרי Integrated Promotional Services ו-IMS Health's National Prescription Audit Plus.
לפי הדו"ח שפורסם במהדורת אוגוסט של Gastroenterology, בשלושת החודשים שמיד לפני התחלת מסע הפרסום ל- Tegaserod, תועדה עליה של מיליון ביקורים לרופא בתלונות של עצירות ותסמינים אחרים המתאימים לתמונה של תסמונת המעי הרגיז ועליה של 397,025 במספר האבחנות של תסמונת המעי הרגיז. עם זאת, במהלך תקופה זו חלה נסיגה במגמה זו ובסופו של דבר מספר הביקורים והאבחנות שב למצב הבסיסי.
החוקרים לא מצאו קשר בין פרסומות מהיצרן לצרכן ובין מרשמים לטיפול ב- Tegaserod. עם זאת, עבור כל מיליון דולר שהושקעו בפרסום Tegaserod לרופאים, תועדה עליה של 4,108 במספר המרשמים לטיפול.
החוקרים מדגישים כי הממצאים עולים בקנה אחד עם הספרות הרפואית בנוגע למגוון מצבים ותרופות.
לממצאים אלו ייתכנו השלכות חיוביות ושליליות. היתרון הוא שפרסום ישיר של Tegaserod מהיצרן לצרכן עשוי להגביר את המודעות של החולים לדון בנושאים הללו עם הרופא המטפל, ועידוד הרופאים עשוי להגדיל את המודעות של רופאים לחשיבות עצירות ותסמונת המעי הרגיז.
מהצד השני, פרסום Tegaserod הוביל לשימוש-יתר בתרופה שבמחקרים קליניים הדגימה תועלת לקבוצת חולים נבחרת בלבד, לפני שהיה מידע זמין בנוגע לסיכון המוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים.
Gastroenterology 2009;137:518-524
לידיעה במדסקייפ