מאת ד"ר עמית עקירוב
אעפ"י שתסמונת המעי הרגיז (IBS – Irritable Bowel Syndrome) עשויה להוביל לכאב עז, אין מקום לטיפול בתרופות נרקוטיות בחולים אלו. למרות זאת, מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס Digestive Disease Week עולה כי חלק לא-מבוטל מהחולים מטופלים באופן לא-הולם בתרופות אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות נרקוטיות משמשות לעיתים קרובות בטיפול בחולים עם IBS. לדבריהם יש מספר סיבות לדאגה: ראשית, תרופות אלו אינן מסייעות בתפקוד מערכת העיכול של חולים ללא ממאירות; שנית, הן כרוכות בסיכון לפיתוח תלות בתרופות; ושלישית, הן עשויות אף להחמיר את תסמיני IBS.
החוקרים מתארים מצב חדש שזוהה לאחרונה וכונה Narcotic Bowel Syndrome, בה תרופות נרקוטיות מובילות באופן פרדוקסאלי להחמרה בכאבי בטן, בעיקר במינונים גבוהים.
החוקרים ערכו סקר מבוסס-אינטרנט שנשלח ל-1800 חולים שפנו לרופא בשל תסמונת המעי הרגיז, כמוגדר לפי קריטריוני Rome III. החוקרים בחנו את המאפיינים הדמוגרפים, המאפיינים הקליניים, אופי התסמינים, איכות החיים, גורמים פסיכולוגיים (דוגמת חרדה ודיכאון), שביעות רצון כוללת מהטיפול וטיפול תרופתי נוכחי.
325 מבוגרים (18%) דיווחו על נטילת תרופות נרקוטיות בהווה.
לדברי החוקרים, חולים שנטלו תרופות נרקוטיות סבלו מתסמונת המעי הרגיז בדרגה חמורה יותר עם בריאות גופנית ונפשית ירודה בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופות אלו. גורמים מנבאים לנטילת תרופות נרקוטיות כללו הערכה ירודה של המצב הבריאותי (p<0.0001), הגדרת כאב כתסמין המטריד ביותר (p<0.0001), מספר התסמינים המטרידים (p=0.008), מספר האשפוזים (p<0.01), מספר הניתוחים במהלך החיים (p<0.0001), נטילת נוגדי-דיכאון בהווה (p=0.01), נטילת נוגדי-חרדה בהווה (p<0.02) ונטילת סותרי חומצה בהווה (p=0.01).
החוקרים ממליצים על גישה מולטי דיציפלינרית לטיפול בחולים עם תסמונת המעי הרגיז, עם דגש על הדרכת החולים, טיפול עצמי, טיפול לא-נרקוטי מותאם לתסמינים, ובחלק מהמקרים, מתן נוגדי-דיכאון ו/או פסיכותרפיה.
הם מכירים במגבלות גישה זו במסגרת סביבת הטיפול הנוכחית. לעיתים קרובות אין לרופאים את הזמן, התשתית או התמריצים הנדרשים למתן טיפול זה לחולים עם תסמונת המעי הרגיז ומחלות כרוניות אחרות.
Digestive Disease Week (DDW) 2010
לידיעה במדסקייפ