מאת ד"ר עמית עקירוב
במאמר שפורסם בכתב העת Current Opinions in Gastroenterology מדווחים מומחים כי לחלק מהתכשירים הפרוביוטיים יש תועלת אפשרית בטיפול בחולים עם תסמונת מעי רגיז ומחלות מעי דלקתיות; עם זאת, התועלת ספציפית לזני הפתוגנים.
ברקע לסקירה הסבירו החוקרים כי ישנן עדויות ישירות לפיהן הפתוגנזה של מחלות מעי דלקתיות מערבת את הרכב המיקרוביום במערכת העיכול ועדויות מסוימות לפיהן הרכב המיקרוביום עשוי לשחק תפקיד דומה בתסמונת מעי רגיז. במאמר הנוכחי הם ביקשו לסקור את העדויות החדשות אודות המנגנונים והתועלת של טיפול פרוביוטי במצבים אלו.
הרכב המיקרוביום במערכת העיכול מושפע רבות מגורמים שונים, כולל גיל, תזונה ומחלות. פרוביוטיקה עשויה להיות יעילה הודות להשפעה על הרכב החיידקים במערכת העיכול ולעודד בקרה חיסונית ברירית מערכת העיכול. תכשירים אלו לרוב נסבלים היטב.
ישנם מחקרים קצרי-טווח רבים שהדגימו את התועלת של פרוביוטיקה בתסמונת מעי רגיז, אם כי ההמלצות צריכות להיות ספציפיות יותר לזן ולתסמינים הפרטניים. באשר למחלות מעי דלקתיות, מספר מחקרים הדגימו את התועלת של פרוביוטיקה במקרים של דלקת של הפאוץ' (Pouchitis) בחולים עם Ulcerative Colitis, אם כי התוצאות האחרונות בחולים עם מחלת קרוהן היו פחות מבטיחות.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים באיכות-גבוהה להערכת טיפול פרוביוטי בהפרעות במערכת העיכול וכן לערוך בדיקות מעבדתיות של מנגנוני הפעילות במטרה להבין אילו חולים מגיבים לטיפול.
Curr Opin Gastroenterol. 2013;29(2):184-189
לידיעה במדסקייפ