במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נוגדנים עצמיים משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות הפרעות אנדוקריניות על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית ועשויים לשמש כסמנים מנבאים לזיהוי וטיפול מוקדם בהפרעות אנדוקריניות על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם מחקרים רבים הנוגעים להיארעות הפרעות אנדוקריניות משנית לטיפול במעכבי בקרה חיסונית והמודעות לנושא הולכת וגדלה. עם זאת, המנגנונים לחיזוי, מעקב והתפתחות הפרעות אנדוקריניות אלו אינם מובנים היטב. כעת הם בחנו באופן פרוספקטיבי את ההשפעה של נוגדנים עצמיים על התפתחות הפרעות אנדוקריניות משנית לטיפול במעכבי בקרה חיסונית וההישרדות הכוללת.
מדגם המחקר כלל מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה שקיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית כנגד גידולים סולידיים מתקדמים או גרורתיים וללא היסטוריה של הפרעות אנדוקריניות קודמות או פעילות. החוקרים השלימו הערכה של נוגדנים עצמיים כנגד בלוטת התריס, יותרת הכליה ולבלב, כמו גם רמות הורמונים, לפני טיפול במעכבי בקרה חיסונית ולאחר 8-9 שבועות ו-36 שבועות מהתחלת הטיפול.
מדגם המחקר כלל 60 חולים והחוקרים זיהו הפרעות אנדוקריניות על-רקע נוגדנים עצמיים ב-14 חולים (23.3%), עם חציון הופעת ההפרעה האנדוקרינית בתוך 52 ימים לאחר המנה הראשונה של מעכב בקרה חיסונית. תת-פעילות של בלוטת התריס תועדה ב-12 חולים (20%), כאשר דלקת של יותרת המוח תועדה בשני חולים (3.33%); לא תועדו מקרים של סוכרת או אי-ספיקת אדרנל ראשונית.
נוגדנים זוהו ב-14 חולים (11 בתחילת המחקר, 3 התפתחו במהלך המעקב) ונוכחותם נקשרה בקשר מובהק עם התפתחות אירועים חריגים על-רקע אנדוקריני (p<0.001). נוגדנים כנגד Thyroid Peroxidase (20%) ונוגדני Thyroid Stimulating Immunoglobulin (3.3%) היו הנוגדנים הנפוצים ביותר, כאשר נוגדנים כנגד GAD זוהו בחולה אחד.
התפתחות הפרעות אנדוקריניות על-רקע הטיפול לוו בהישרדות כוללת טובה יותר (p=0.001).
ממצאי המחקר מציעים כי לנוגדנים עצמיים כנגד איברים אנדוקריניים תפקיד חשוב בהתפתחות הפרעות אנדוקריניות בעקבות טיפול במעכבי בקרה חיסונית.
J Clin Endocrinol Metab. 2022 Mar 18