חדשות

הפרעת שינה התנהגותית היא גורם חיזוי חזק לדמנציה מסוג DLB (מתוך הכנס ה-65 של ה-AAN)

21/03/2013

מאת מערכת אי-מד

תנועת עיניים מהירה (REM) במסגרת הפרעת שינה התנהגותית (RBD) היא גורם החיזוי החזק ביותר לקביעת הסיכון להתפתחות דמנציה עם Lewy bodies (ובקיצור DLB) בגברים.

מחקר שבוצע במיו-קליניק בפלורידה הראה שמטופלים אלה נמצאים בסיכון של פי 5 לסבול מ-DLB, שהוא סוג הדמנציה השני השכיח ביותר, בהשוואה למטופלים הסובלים מאחר מגורמי הסיכון הבסיסיים שבהם נעשה שימוש כיום לצורך איבחון (פרקינסוניזם, אי יציבות הכרתית, הזיות).

המחקר הוצג בכנס השנתי ה-65 של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.

החוקרים מסבירים כי מטופלים עם RBD מסוגלים לזוז במהלך מצב REM בזמן השינה ו"לממש" את החלומות שלהם, שבדר"כ הם אינם נעימים שעשויים אף להסתיים כאפיזודות אלימות שבהם המטופל עלול לבעוט ולחבוט במהלך שנת REM  באופן שיפגע בעצמו או בשותפו/תו למיטה.

עוד מציינים החוקרים כי ההופעה של RBD יכולה להופיע 3 עשורים או יותר לפני אבחנה של LBD ושעד כ-80% מאלו שסובלים מההפרעה הם גברים. כמו כן, נכתב על ידם כי בהנחיות האחרונות באשר לאבחנה של LBD שפורסמו ב-2005 , ה-RBD הוגדר כרכיב אפשרי של LBD .

מטרת המחקר הנוכחי היייתה לקבוע באופן כמותי את ההבדלים בין אטרופיה קורטיקלית ואי תקינות של ההיפוקמפוס בניתוח של לאחר המוות במאובחנים עם DLB מאומת, עם וללא הפרעת RBD .

החוקרים רצו לבחון אם נפח ההיפוקמפוס, הימצאות של DLB , ו-RBD ביחד מהווים גורם חיזוי להופעת DLB . לצורך כך בוצעו 75 סקירות מוח באמצעות MRI שהיו חשודים ב-DLB .

תוך שימוש בקריטריונים משותפים החוקרים זיהו 75 מקרים של לאחר המוות שזוהו ככאלה שהיו עם DLB . כל המטופלים עברו MRI מוח לפני מותם.

נערכו בדיקות פתלוגיות לרבות ביתא-עמילואיד, אלפא סינוקלין. נעשה ניתוח של נפח ההיפוקמפוס ופרמטרים נוספים.

נמצא שנוירופיבריאליות של ההיפוקמפוס ונטל של ביטא עמילואיד היו נמוכים ושההיפוקמפוס והנפח הקורטיקלי של הפריאטוטמפורל היו גדולים יותר באלו שהיו ככל הנראה עם RBD בהשוואה לאלה שהיו ללא הסטוריה של RBD .  

לאור המימצאים האלה מקווים החוקרים כי RBD יהפוך לקריטריון אבחנתי של DLB . בינתיים הם ממליצים לרופאים להיות עירניים למצב של RBD ולאפשרות שהוא קשור ל-DLB .

החוקרים מציינים שברגע שיש אבחנה של DLB המטופלים עשויים להנות מטיפולים עם חוסמי כולינסטראס, ולמרות שהטיפול אינו מרפא או משנה את מהלך המחלה, הוא יכול להועיל בצורה משמעותית יותר מאשר בחולים עם אלצהיימר. בנוסף, ניתן גם לטפל באופן יעיל ב-RBD עצמו באמצעות בנזודיאזפינים כמו קלונזפאם, כטיפול יחיד או בשילוב עם תוסף של מלטונין.

 American Academy of Neurology (AAN) 65th Annual Meeting. Abstract S44.006. Presented March 21, 2012.  למדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני