מאת מערכת אי-מד
האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה פרסמה לאחרונה את 5 ההמלצות שלה ל"בחירה נבונה", היינו המלצות מה לא לעשות במטרה למנוע בזבוז משאבים ופגיעה באיכות הטיפול.
ההמלצה הראשונה היא שעל רופאים להמנע מביצוע פוליסומונגרפיות (PSG) במטופלים הסובלים מאינסומניה כרונית, אלא אם כן יש להם סימפטומים לתחלואה נלווית של הפרעת שינה, כך ממליצה האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM) במסגרת רשימת ההמלצות החדשות של "הבחירה הנבונה" שלה.
ברשימה החדשה של ה-AASM מודגש כי אינסומניה כרונית מאובחנת ע"י הערכה קלינית שכוללת היסטוריה של שינה ביחד עם מידע רפואי ופסיכיאטרי, שאלון למילוי עצמי, יומן שינה, ורשימת סימפטומים.
ע"פ ההמלצות, בעוד ש-PSG עשוייה לאשר דיווח עצמי של סימפטומים של אינסומניה כרונית, היא אינה מספקת מידע נוסף הנדרש לצורך האבחנה של אינסומניה כרונית.
השימוש ב-PSG מותווה למס' נסיבות ספציפיות, כמו למשל חשש להפסקת נשימה בשינה, הפרעות תנועה בשינה , אי וודאות לגבי האבחנה הראשונית, כשלון טיפול תרופתי או התנהגותי, או התעוררות פתאומית אלימה או התנהגות פוגענית.
הסעיף השני בהמלצות הבחירה הנכונה של ה-AASM הוא המנעות משימוש בתרופות היפנוטיות כטיפול ראשוני לאינסומניה כרונית במבוגרים. האקדמיה ממליצה לרופאים להציע טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) במקום, ולשמור הטיפול התרופתי כטיפול תומך במידת הצורך. הם מציינים ש-CBT נמצא במחקרים קליניים כאפקטיבי במידה שווה או גדולה יותר לתרופות היפנוטיות מבחינת שיפור שינה , ללא תופעות לוואי הקשורות לתרופות ההיפנוטיות.
עם זאת, ה-ASAM מציין כי מס' מטופלים עשויים להפיק תועלת מקורס טיפולי מוגבל של תרופות היפנוטיות במהלך התחלת טיפול CBT. במטופלים שהצליחו להשתמש בתרופות היפנוטיות לתקופה נוספת והם מהססים להפסיק את הטיפול הנוכחי יש הגיון להמשיך את הטיפול התרופתי.
הסעיף השלישי בהמלצות: לא לרשום תרופה לטיפול באינסומניה בילדים, אשר בדר"כ נובעת מאינטרקציה בין הורה-ילד ואשר מגיבה להתערבות התנהגותית. מסמך ה-ASAM מדגיש כי ה-FDA לא אישר עד כה אף תרופה לטיפול באינסומניה בילדים. עם זאת, בעת הצורך, בעיקר בילדים עם עיכוב התפתחותי קוגנטיבי משמעותי, ניתן להשתמש בתרופות היפנוטיות , אך הן צריכות להינתן לזמן קצר , בזהירות ,ותוך ניטור קרוב וקפדני אחר התועלת ותופעות הלוואי.
ההמלצה הרביעית במסמך היא שלא להשתמש ב-PSG בכדי לבצע איבחון של סינדרום הרגליים חסרות המנוחה (RLS), למעט מקרים נדירים שבהם ההיסטוריה הקלינית היא לא ברורה ושנוייה במחלוקת ויש צורך בתיעוד של תנועות רגליים לא רצוניות. ה-AASM מסביר כי RLS היא הפרעה נוירולוגית שניתן לאבחן בהתבסס על התיאור של המטופלים וההיסטוריה הקלינית, כש-PSG לא יספק בדר"כ מידע נוסף הנדרש לצורך האבחנה.
ההמלצה החמישי - אין לבצע רה-טיטרציה של לחץ חיובי בכלי נשימה (PAP) במטופלים עם הפסקות נשימה בשינה שנענים לטיפול במשקל יציב. ע"פ ה-AASM , רה-טיטרציה של PAP אינה מותווית למבוגרים עם חסימת נשימה בשינה במשקל יציב אשר הסימפטומים שלהם נשלטים היטב תחת הטיפול הנוכחי ב-CPAP . מעקב באמצעות PSG או רה-טיטרציה מותווים רק עבור מטופלים סימפטומטיים על אף שימוש מתמשך ונכון ב-CPAP , בעיקר אם גם היה שינוי ניכר במשקלם (מעל 10%) מאז הטיטרציה האחרונה של ה-PAP . כמו כן, יש מקום ל-PSG או רה-טיטרציה של PAP במטופלים שהרידו באופן ניכר במשקלם בכדי לבדוק אם יש עדיין צורך ב-PAP.
להמלצות , לאתר האקדמיה www.aasmnet.org
לדיווח במדסקייפ