מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר אורך שהוצג בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (SLEEP2021) הראה כי קשיי הירדמות ניבאו ליקוי קוגניטיבי לאחר 14 שנים. לפי מחברי המחקר, מבין כל תסמיני נדודי השינה שנבדקו במחקר, רק בעיות בהירדמות נקשרו לפגיעה מאוחרת בקוגניציה. המחקר הראה כי בעיות תכופות יותר בהירדמות ניבאו זיכרון אפיזודי פחות טוב והפרעות בתפקוד, בשפה ובמהירות העיבוד.
הקשר שבין תחילת הליך השינה לבין קוגניציה בשלב מאוחר יותר בחיים הוסבר בחלקו על ידי תסמינים כמו דיכאון ומחלות כלי דם כבר בשנת 2014 בכל התחומים שנבדקו, למעט זיכרון אפיזודי, שהוסבר בחלקו רק על ידי תסמיני דיכאון. "אמנם קיימות עדויות הולכות וגוברות לקשר בין נדודי שינה לבין ליקוי קוגניטיבי בקרב מבוגרים, אך קשה היה להעריך את טיב קשר זה בהתחשב באופן בהן נדודי שינה וליקוי קוגניטיבי יכולים להופיע בקרב אנשים שונים", אמרה אחת ממחברי המחקר בכנס. היא ציינה כי "על ידי בחינת הקשר בין תלונות ספציפיות הקשורות לנדודי שינה לבין קוגניציה לטווח הארוך, קיווינו לפשט את השאלה האם וכיצד בעיות שינה שונות עשויות להוביל לתוצאות קוגניטיביות ירודות".
המחקר בחן 2,496 מבוגרים בני 51 לפחות שדיווחו על תסמינים הקשורים לנדודי שינה בתחילת המחקר ב-2002, כולל תדירות בעיות ההירדמות, התעוררות בלילה, התעוררות מוקדמת ותחושת עייפות לאחר התעוררות. הקוגניציה של המשתתפים הוערכה בשנת 2016 ע"י בחינה של חמישה תחומים קוגניטיביים: זיכרון אפיזודי, תפקוד, שפה, ויזואוקונסטרוקציה ומהירות עיבוד. התוצאות הותאמו למשתנים כמו נתונים דמוגרפיים, ביצועיים קוגניטיביים בתחילת תקופת המחקר, תסמיני דיכאון ומחלות לב וכלי דם.
"בריאות השינה והתנהגויות הקשורות לשינה לעיתים קרובות ניתנות לשינוי. תוצאות אלו מצביעות על כך שזיהוי מוקדם של תסמיני נדודי שינה עשוי לסייע במעקב ובזיהוי אנשים הסובלים מקושי בהירדמות באמצע החיים שעלולים להיות בסיכון לפתח ליקויים קוגניטיביים בהמשך חייהם" אמרה אחת ממחברי המחקר. "יש צורך במחקר התערבותי נוסף כדי לקבוע האם התערבות בתסמיני נדודי השינה יכולה לסייע במניעה או בהאטת התקדמותם של ליקויים קוגניטיביים בשלב מאוחר יותר של החיים", הוסיפה.
לכתבה ב-Medpage today