מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שטרם עבר ביקורת עמיתים ופורסם ב-Research Square הראה כי עירוי תאי גזע המטופואטיים מתורם (DSIs) משפר את יעילות הטיפול בתאי CAR-T ואת ההישרדות הכוללת של חולים עם לוקמיה לימפובלסטית חריפה של תאי B (B-ALL) אשר הגיבו לטיפול לאחר שהשתלת תאי גזע אלוגנית נכשלה.
אפשרויות הטיפול הסטנדרטיות להישנות לאחר השתלה בחולים עם B-ALL, בהן - השתלה שנייה, כימותרפיה או עירוי לימפוציטים מתורם (DLI) – לרוב אינן יעילות. טיפול בתאי anti CD19 CAR-T שמקורם בתורם נראה מבטיח בחולים עם B-ALL רפרקטורית, אך כשליש מהחולים עדיין חווים הישנות תחת טיפול בתאי CAR-T. המחקר החדש מצביע על כך ש-DSI עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת באוכלוסיית חולים זו ולעזור לשמור על היעילות של טיפול בתאי CAR-T.
החוקרים השוו את היעילות והבטיחות של טיפול ב-DSI ו-DLI כטיפול תחזוקתי ב-19 חולים עם B-ALL שהגיבו בצורה מלאה לטיפול בתאי CAR-T אחרי הישנות שהתרחשה לאחר השתלת תאי גזע ראשונית. 11 חולים שתאי גזע מוקפאים היו זמינים עבורם קיבלו DSI, ושמונה חולים קיבלו DLI טרי. החל מ-60 יום לאחר התחלת טיפול בתאי CAR-T, המטופלים קיבלו טיפול אחד עד שלושה.
בקבוצת ה-DSI, שיעור ההישרדות ללא התקדמות (PFS) היה 91% לאחר 180 ימים, ושיעור ההישרדות הכוללת (OS) היה 63.6% לאחר שנה. בקבוצת DLI, ה-PFS היה 50.5% לאחר 180 ימים, וההישרדות הכוללת הייתה 12.5% לאחר 365 ימים. ארבעה מטופלים שקיבלו DSI (36.4%) פיתחו מחלת שתל נגד מארח חריפה בדרגה 1-2 (GVHD) לאחר הטיפול הראשון. בקבוצת DLI אירע מקרה אחד של GVHD בדרגה 2 (12.5%). עם זאת, לא דווח הבדל בשיעורי GVHD בין שתי הקבוצות לאחר השלמת הטיפול, ולא היו מקרים של GVHD בדרגה 3-4. בנוסף, לא נראה הבדל בשכיחות של תופעות לוואי אחרות בין שתי הקבוצות לאחר השלמת הטיפול. יש לציין כי רמות IL-6 ו-TNF-α עלו בתשעה חולים שקיבלו DSI (82%) אך לא עלו באלה שקיבלו DLI. באשר למגבלות המחקר, מדגם המטופלים היה קטן, והחוקרים מציינים כי יש לאשר את התוצאות במחקרים גדולים יותר עם יותר מטופלים.
לכתבה ב-Medscape
למאמר ב- Research Square