מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שפורסם ב-Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology הראה כי ביופסיית נוזל במהלכה מבוצע איתור ותיאור של circulating tumor DNA (ctDNA) היא כלי משמעותי למעקב אחר קרצינומה הפטוצלולרית (HCC), בייחוד לטובת ניטור התקדמות.
מכיוון שיש מעט אפשרויות טיפול לסרטן כבד בשלב מתקדם, החיפוש אחר אמצעים לא פולשניים לאיתור סרטן הכבד לפני התקדמותו מהווה מטרה משמעותית. כריתת כבד היא הטיפול העיקרי ב-HCC, אך שיעור ההישנות גבוה. גילוי מוקדם מגביר את היכולת לזהות תרופות ממוקדות רלוונטיות ומסייע לחזות את תגובת המטופל. קיים עניין הולך וגובר ב-DNA חופשי מתאים במחזור הדם (cfDNA) כמו גם ב-ctDNA - שניהם מהווים חלק מאסטרטגיות מבטיחות לבדיקת DNA במחזור הדם. יחד עם סמנים ביולוגיים אחרים, הם מרכיבים את ה-liquid biopsy. ניתן לזהות HCC באופן לא פולשני על ידי זיהוי בפלסמה של ctDNA המשתחרר מתאי סרטן גוססים. הזיהוי תלוי בקביעה אם ל- ctDNAקיימים אותם שינויים מולקולריים כמו גידול המקור. cfDNA כולל DNA גנומי משבטים שונים של גידולים או גידולים מאתרים שונים בגוף המטופל. יש לציין כי חסמים לשימוש קליני נרחב בביופסיה נוזלית כוללים חוסר סטנדרטיזציה של תהליך האיסוף. הנהלים שונים בין מערכות הבריאות לגבי כמה דם יש לאסוף, באילו צינורות יש להשתמש לאיסוף וכיצד יש לאחסן ולשלוח דגימות.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שחלק מההיבטים של ביופסיה נוזלית עם cfDNA/ctDNA עדיין זקוקים לחקירה נוספת. לדוגמה, יש לזהות את ההשפעות של וסקולריזציה של הגידול, אגרסיביות הגידול, פעילות מטבולית ומנגנון מוות תאי על הדינמיקה של ctDNA בזרם הדם. בנוסף, עדיין לא ברור כיצד cfDNA משתחרר לזרם הדם, ו-cfDNA המשתחרר באופן פעיל מהגידול עשוי לייצג מסר שונה מ-cfDNA המשוחרר באופן פסיבי מתא גוסס בעת הטיפול. הראשון מייצג תאים עמידים לטיפול ואילו השני מייצג תאים המגיבים לטיפול. יתרה מכך, קשה לזהות מוטציה ב-ctDNA בסרטן בשלב מוקדם כאשר קיים עומס גידול נמוך יחסית.
לכתבה ב-Medscape
למאמר ב- Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology