אשה בת 64 פנתה לרופא המשפחה בעקבות תלונה חדשה. לדבריה, מזה מספר חודשים שמה לב לכך שכמעט כל המאכלים ודברי המזון שצורכת הינם בעל טעם מתוק.
ההיסטוריה הרפואית של האשה אינה מרשימה - הרופא עקב אצלה אחר ערכי לחץ דם בגבול העליון של הנורמה, היא סבלה מהשמנת יתר קלה, ובעברה היה עישון כבד. מלבד זאת לא היו אשפוזים בעברה למעט ניתוח להסרת התוספתן בצעירותה, לא היו מחלות נוירולוגיות או אחרות במשפחה והיא שללה תלונות נוירולוגיות נוספות.
לאור היעדר תלונות נוירולוגיות או סיפור המתאים לאירוע מוחי, היעדר חבלת ראש או סימנים בבדיקה הגופנית המתאימים לחסר עצבי קרניאלי, נותר הרופא ללא קצה חוט באשר לאבחנה, או לאבחנה המבדלת של תלונה זו, המכונה Dysgeusia (הפרעה בחוש הטעם). בינתיים, המליץ לאשה על ביצוע בדיקות דם שגרתיות וביקש כי תשוב אליו לביקורת כעבור כשבוע.
הרופא נעזר באתר איפוקרטס, בו חיפש ומצא מידע על מצב זה. לשמחתו הסקירה המופיעה באתר ביחס לנושא ההפרעות בחוש הטעם הינה נרחבת ומקיפה, וכוללת כבכל הסקירות מידע אודות אתיולוגיות אפשריות ואבחנה מבדלת, סימפטומים וסימנים משמעותיים בבדיקה, והצעה לבדיקות מעבדתיות ואחרות בהן ניתן להיעזר על מנת להגיע לאבחנה.
עם שובה של המטופלת כעבור מספר ימים נמצא בבדיקות הדם שלה כי היא היפונתרמית. ממצא זה הזכיר לרופא פסקה אותה קרא בסקירה בנושא הפרעות בחוש הטעם באתר איפוקרטס, המופיעה תחת אזהרות ומצבי חירום.
על פי אזהרה זו, בין המצבים הקיימים באבחנה המבדלת ישנם גם מצבים מסכני חיים אשר מצריכים מידה רבה של חשד, וזאת במיוחד כאשר המדובר בהפרעה בה הטעם המתוק הוא השולט. בין מצבים אלו מוזכרת האפשרות הנדירה אולם המסוכנת של גידול ריאתי המתבטא לראשונה כהפרעת טעם עם הופעת טעם מתוק באופן דומיננטי, וזאת כחלק מתופעה פארא-ניאופלסטית.
לאור היפונתרמיה, רקע של עישון כבד ותלונה זו המתאימה לעיתים נדירות לתופעה פארא-ניאופלסטית המאפיינת גידולי ריאה, השלים הרופא בירור בכיוון ואכן הגיע לאבחנה של גוש ריאתי אשר נצפה בסריקת CT . בהמשך, סקירת ספרות פשוטה הראתה כי היו דיווחי מקרים דומים מאוד לזה של המטופלת, וגם בהם אובחן גידול ריאתי בעקבות תלונה ראשונית של הפרעה מתוקה בחוש הטעם.