ממצאי מחקר בשלב III תומכים בשיפור הישרדות כללית בעקבות תוספת מעכב PD-L1 (Programmed Death Ligand) לטיפול כימותרפי סטנדרטי, בהשוואה לטיפול כימותרפי סטנדרטי בלבד בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (Small Cell Lung Cancer) בשלב מתקדם.
מחקר CASPIAN כלל 268 חולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC בשלב מתקדם, אשר חולקו באקראי לטיפול ב-Durvalumab (אימפינזי) עם כימותרפיה (משלב Etoposide-Cisplatin), כאשר 269 חולים קיבלו טיפול כימותרפי בלבד.
הטיפול ב-Durvalumab ניתן במינון של 1,500 מ"ג ביחד עם הטיפול הכימותרפי כל שלושה שבועות, למשך עד ארבעה מחזורי טיפול ולאחר מכן ניתן מינון דומה של Durvalumab כטיפול אחזקה כל ארבעה שבועות עד להתקדמות המחלה. המספר הממוצע של מנות Durvalumab שניתנו לקבוצת ההתערבות עמד על 7.
מהנתונים עלה כי הטיפול האימונותרפי לווה בשיפור הישרדות כללית, כאשר חציון ההישרדות הכללית עמד על 13.0 חודשים בקבוצת הטיפול ב- Durvalumab עם כימותרפיה, בהשוואה ל-10.3 חודשים עם טיפול כימותרפי בלבד.
שנה אחת לאחר הגיוס למחקר, 53.7% מהחולים בקבוצת ההתערבות עדיין שרדו, זאת בהשוואה ל-39.8% מאלו בקבוצת הטיפול הכימותרפי בלבד; לאחר 18 חודשים, שיעור זה עמד על 33.9% לעומת 24.7%, בהתאמה (יחס סיכון של 0.73).
גם שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות נטו לטובת משלב Durvalumab עם כימותרפיה: לאחר 12 חודשים, ב-17.5% מהחולים בקבוצת ההתערבות לא הייתה התקדמות מחלה, זאת בהשוואה ל-4.7% מהחולים בקבוצת הטיפול הכימותרפי בלבד.
שיעור אירועים חריגים בדרגה 3 ו-4 היו מאוד דומים בין שתי הקבוצות ועמדו על 61.5% בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-62.4% בקבוצת הטיפול הכימותרפי בלבד. גם שיעור האירועים החריגים החמורים היה דומה בשתי הקבוצות ועמד על 30.9% ו-36.1%, בהתאמה. שיעור האירועים חריגים שהובילו להפסקת הטיפול היו זהים ועמדו על 9.4% בשתי הקבוצות.
עם זאת, שיעור אירועים חריגים בתיווך מערכת החיסון היה גבוה יותר עם טיפול ב- Durvalumab ועמד על 19.6% בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-2.6% בקבוצת הטיפול הכימותרפי בלבד.
מתוך כנס ה-World Conference on Lung Cancer
לידיעה במדסקייפ