מאת ד"ר יוליה וקסמן
מידע חדש על השימוש באימונותרפיה בשלבים מוקדמים של non–small cell lung cancer (ר"ת NSCLC) מעלה דיון לגבי אילו חולים יפיקו תועלת מהטיפול.
מחקרי עבר הראו שלמטופלים עם אבחנה של NSCLC בשלבים מוקדמים שקיבלו atezolizumab בנוסף לכימותרפיה לאחר כריתה היה disease-free survival (DFS) ארוך יותר לעומת כימותרפיה עם טיפול תומך בלבד. אילו הם תוצאות מחקר הפאזה השלישית שנקרא IMpower010 שהוצגו ב- ASCO השנה.
אנליזה חדשה של הנתונים של מחקר ה- IMpower010 שהוצגה בכנס ה- WCLC השנה בדקה את השפעת טיפולים קודמים, כולל סוג הניתוח, על תוצאות טיפול ב- atezolizumab אדג'וונטי. נמצא שיפור ב- DFS עם טיפול אדג'וונטי ב- atezolizumab ברוב שלבי המחלה, בחולים עם מעורבות נודלית וברוב סוגי הניתוחים והכימותרפיות. התועלת הרבה ביותר מהטיפול הייתה אצל מטופלים עם ביטוי גבוה של programmed death ligand 1 (PD-L1).
במטופלים שעברו לובקטומיה היה יתרון גדול יותר לטיפול ב- atezolizumab ואילו במטופלים שעברו פנאומונקטומיה לא הייתה תועלת לטיפול ב- atezolizumab. מחקרים קודמים הראו סבילות נמוכה יותר לכימותרפיה בחולים שעברו פנאומונקטומיה, והישרדות אחרי טיפול אדג'וונטי נמוכה יותר בחולים שעברו פנאומונקטומיה מימין. על פי מחקרים קודמים (ה- JIPANG וה- ANITA) השילוב של סוג הכימותרפיה והיסטולוגיית הגידול, במיוחד כמות המטופלים עם squamous היו חשובים מבחינת ההיענות לטיפול.
תוצאות מחקר ה- IMpower010 מראות שהתועלת בטיפול ב- atezolizumab נמוכה יותר במטופלים שקיבלו cisplatin–gemcitabine.
כל המטופלים קיבלו 4 מחזורי כימותרפיה אדג'וונטית כאשר יותר מטופלים שקיבלו cisplatin–docetaxel הצליחו לקבל את הטיפול לעומת מטופלים שקיבלו cisplatin–gemcitabine. ייתכן שזה משפיע משום שהיכולת להפיק תועלת מטיפול אימונותרפי כרוכה כמובן בקבלת הטיפול. התוצאות הפחות טובות עם טיפול ב- gemcitabine דווחו גם במחקר ה- POSEIDON שהוצג באותו הכנס.
מחקר ה- IMpower010 גייס 1280 מטופלים עם NSCLC שנכרת באופן מלא, stage IB-IIIA עם מצב תפקודי תקין שעברו לובקטומיה או פנאומונקטומיה. נבדקו רמות PD-L1 בכל המטופלים ומטופלים עם stage IB היו עם גידול בגודל 4 ס"מ או יותר. כל המטופלים קיבלו 4 מחזורי ציספלטין עם pemetrexed, gemcitabine, docetaxel או vinorelbine. 1005 מטופלים עברו רנדומיזציה 1:1 לקבל 16 מחזורי atezolizumab או BSC.
81% מהמטופלים עברו דיסקציה של קשריות לימפה מדיאסטינליות, 78% עברו לובקטומיה והזמן החציוני מהניתוח למנה הראשונה של atezolizumab או BSC היה 5.2 חודשים.
מטופלים עם ביטוי של PD-L1 שהיה 1% או יותר חוו 34% שיפור ב- DFS. ב- 882 מטופלים עם stage II-IIIA, הטיפול ב- atezolizumab גרם לשיפור DFS ללא תלות ב- stage, סוג הניתוח וסוג הטיפול הכימותרפי שקיבלו. תועלת לטיפול נצפתה גם בתת הקבוצה של מטופלים עם stage IB-IIIA באנליזה ITT אך התועלת לא הייתה משמעותית סטטיסטית.
עדין לא ידוע אם השיפור ב- DFS יתגרם לשיפור ב- OS במעקב ארוך יותר ועדיין לא ניתן אישור FDA לטיפול.
הכתבה פורסמה ב- MEDSCAPE