ממחקר חדש עולה כי בחולי לופוס (SLE – Systemic Lupus Erythematosus) חוש הריח ירוד, והיקף הפגיעה בחוש הריח עומד בקורלציה עם פעילות המחלה ומעורבות מערכת העצבים.
לדברי פרופ' יהודה שיינפלד, מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מחקר קודם מצא כי נוגדנים עצמיים המכוונים לאזורים ספציפיים במוח עשויים להוביל לביטויי דמויי-לופוס בעכברים, ובאותה עת, עלולים לפגוע בחוש הריח. עם זאת, עד כה לא נערכו מחקרים להערכת חוש הריח בחולים עם SLE.
באמצעות בדיקה להערכת רמת הסף, דיסקרימינציה וזיהוי ריחות שונים, החוקרים העריכו את תפקוד חוש הריח בקרב 50 חולים עם SLE ובחמישים ביקורות תואמות בגיל ובמין. ממצאי המחקר מתפרסמים במהדורת מאי של Arthritis and Rheumatism.
החוקרים מצאו כי מין זכר וגיל מבוגר הינם גורמים מנבאים לחוש ריח ירוד בשתי הקבוצות.
ירידה בחוש הריח תועדה ב-46% מחולי לופוס, בהשוואה ל-25% מהביקורות (p<0.02). העדר חוש ריח (אנוסמיה) זוהה ב-10% מחולי לופוס, אך באף אחד מהמשתתפים בקבוצת הביקורת.
כאמור, החוקרים זיהו קורלציה בין הפגיעה בחוש הריח ובין חומרת מחלת SLE (p<0.001) וביטויים המעידים על מעורבות מערכת העצבים המרכזית (p<0.03).
החוקרים טוענים כי מהממצאים הללו, בשילוב עם הממצאים ממחקרים קודמים, עלה האפשרות למעורבות מנגנון אוטואימוני בפתוגנזה של ליקוי בתפקוד חוש הריח. הם מציינים כי הפרעה בחוש הריח הינה סימן מוקדם ומנבא למספר מחלות המערבות את מערכת העצבים המרכזית, ולכן, בדיקת חוש הריח עשויה לסייע באבחנה מוקדמת של מעורבות מערכת העצבים המרכזית במחלות אוטואימוניות.
Arthritis Rheum 2009;60:1484-1487.
לידיעה במדסקייפ