חדשות

החשיבות הפרוגנוסטית של הנזק לטובולים ולאינטרסטיציום בחולים עם לופוס נפריטיס (Arthritis Care Res)

23/06/2011

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Arthritis Care and Research מדווחים חוקרים כי דלקת של הטובולים והאינטרסטיציום מסייעת בזיהוי חולים עם לופוס נפריטיס בסיכון הגדול ביותר להתקדמות לאי-ספיקת כליות.

 

החוקרים מסבירים כי בחולים עם לופוס נפריטיס, קיימת קורלציה נמוכה בין הנזק לגלומרולים ובין התקדמות לכשל כלייתי. למרות שלעיתים קרובות ישנה מעורבות של הטובולים והאינטרסטיציום, חשיבות מעורבות זו לא הוגדרה היטב. לפיכך, הם פיתחו שיטה פשוטה להערכת החשיבות הפרוגנוסטית של הערכת נזק לטובולים ולאינטרסטיציום.

 

מדגם המחקר כלל 68 חולי לופוס ולופוס נפריטיס. החוקרים כימתו את ההסננה הלימפוציטית לטובולים ולאינטרסטיציום באמצעות צביעות לנוגדנים כנגד CD45 וצביעות היסטוכימיות סטנדרטיות.

 

על-בסיס צביעות CD45, נזק לטובולים ולאינטרסטיציום היה ממצא פתולוגי נפוץ, עם בינונית עד חמורה ב-72% מהביופסיות. החוקרים מדווחים על קורלציה בין היקף הנזק לטובולים ולאינטרסטיציום ובין ריכוז קריאטינין, אך לא עם נוגדנים כנגד dsDNA (Double Stranded DNA), רמות C3 בדם או דלקת גלומרולרית. חומרת הנזק לטובולים ולאינטרסטיציום, אך לא נזק גלומרולרי, מעיד על סיכון גבוה יותר לכשל כלייתי (p=0.02). מדד NIH (National Institutes of Health) מזהה גם הוא חולים בסיכון לכשל כלייתי. עם זאת, כאשר הפרידו החוקרים בין תת המרכיבים (נזק לטובולים ואינטרסטיציום ונזק לגלומרולים), רק נזק כרוני לטובולים ולאינטרסטיציום סיפק מידע פרוגנוסטי (HR = 2.2,  p=0.002 לעומת HR = 1.0,  p=0.97).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי הנזק לטובולים ולאינטרסטיציום בחולים עם לופוס נפריטיס מסייעת בזיהוי החולים בסיכון הגבוה ביותר לאי-ספיקת כליות. המנגנון האימונולוגי בבסיס הנזק עשוי לסייע בפיתוח יעדי טיפול חדשים.

 

Arthritis Care Res (Hoboken). 2011 Jun;63(6):865-74

 

לידיעה ב-NELM

 

הערת מערכת, מאת ד"ר עודד קמחי, עורך מדור ראומטולוגיה:

חשיבות המעורבות של האינטרסטיציום בנפריטיס על רקע לופוס ידועה שנים רבות. מאמר זה מדגים זאת שוב ואף טוען כי הקורולציה בין ההיסטולוגיה לפרוגנוזה תלויה כמעט כולה במתרחש באינטרסטיציום. לאור העובדה שהמדדים המקובלים למעקב כגון רמת משלים, פרוטאינוריה וגלילים בשתן אינם מייצגים את המתרחש באינטרסטיום עולה שאלה לגבי מדדי מעקב אלטרנטיבי.

כמובן שלאור זאת שההגדרות הנוכחיות מהן נגזרים גם הפרוטוקולים הטיפוליים מסתמכות אך ורק על המתרחש בגלומרולוס יש מקום לבדוק פרוטוקולים ישנים וחדשים בהתיחס גם למדד פתולוגי זה.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני