טיפול בזריקות תת-עוריות של Belimumab (בנליסטה) מביא לשיפור התוצאות בחולי SLE (Systemic Lupus Erythematosus) עם רמות משלים נמוכות ועדות לנוגדנים כנגד dsDNA, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר בשלב 3, שפורסמו בכתב העת Arthritis and Rheumatism.
החוקרים בחנו את היעילות והבטיחות של זריקות תת-עוריות של Belimumab בחולי SLE עם רמות משלים נמוכות ונוגדנים חיוביים כנגד DNA בתחילת המחקר, תת-קבוצה בה הודגמה בעבר תועלת גדולה יותר לטיפול תוך-ורידי ב- Belimumab.
לאחר 52 שבועות, שיעור גבוה יותר של מטופלים ב- Belimumab (64.6%), בהשוואה לפלסבו (47.2%) הגיבו לטיפול, כפי שהוגדר לפי מדד של 4 נקודות בסולם SLE Responder Index. שיעורי תגובה אלו היו גבוהים יותר מאלו שתועדו בחולי SLE ללא רמות משלים נמוכות ונוגדנים חיוביים כנגד dsDNA בתחילת המחקר (58.8%).
רמות משלים עלו בצורה משמעותית יותר בקרב מטופלים ב- Belimumab, בהשוואה למטופלים בקבוצת הפלסבו, בעוד שרמות נוגדנים כנגד dsDNA לא השתנו משמעותית באחת הקבוצות.
התלקחויות חמורות היו נפוצות יותר בקבוצת הפלסבו (31.5%), בהשוואה לקבוצת הטיפול ב-Belimumab (14.1%), עם שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים בקבוצת ההתערבות (44.8%), בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו (33.3%) בהם תועד שיפור במדדי עייפות.
אירועים חריגים משנית לטיפול תועדו בשכיחות דומה בשתי הקבוצות, אם כי אירועים חריגים חמורים היו נפוצים יותר בקבוצת הפלסבו (23.1%), בהשוואה לקבוצת הטיפול הפעיל (13.3%).
Arthritis Rheumatol 2018
לידיעה במדסקייפ