במאמר שפורסם בכתב העת Current Opinion in Rheumatology מתארים מומחים את העדכונים האחרונים בנושא מחלות לב וכלי דם באוכלוסיית חולי לופוס. העדויות העדכניות בנושא תמכו בחשיבות הקריטית של הפרעה בבקרה חיסונית על-רקע SLE (Systemic Lupus Erythematosus) והפרעות מטבוליות בהתפתחות מחלה קרדיווסקולארית מואצת.
המנגנונים בבסיס התפתחות טרשת עורקים מוקדמת ונזק לכלי דם בחולי SLE עדיין אינם מובנים במלואם. מטרת הכותבים הייתה לספק סקירה של ההתקדמויות האחרונות בנושא מחלות לב וכלי דם בחולי לופוס.
בקרב חולי לופוס עם מעורבות כלייתית של SLE קיים סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לחולי לופוס ללא מעורבות כלייתית. ניתן לקחת בחשבון את מדדי המחלה בהערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם באוכלוסיה זו. מסלולי Type I Interferon פוגע בכלי הדם ועשוי לתרום להתפתחות תנגודת לאינסולין. דרגת גרנולציטים בצפיפות-נמוכה, תת-קבוצה ייחודית של נויטרופילים פרו-דלקתיים האופיינית לחולי לופוס, נקשר בקשר בלתי-תלוי עם היקף נגעים טרשתיים בעורקים הכליליים ופגיעה בתפקוד אנדותל. תאי NK (Natural Killer) עשויים לתרום להגנה מפני טרשת עורקים בחולי לופוס עם נגעים טרשתיים אסימפטומטיים. חלקיקי HDL (High-Density Lipiprotein) מחומצנים בחולי לופוס מעודדים תגובה פרו-דלקתית במקרופאגים.
הבנת אופן ההשפעה של הגורמים הפתוגניים הללו על נזק לכלי דם עשויה לספק יעדים מולקולאריים טובים יותר לטיפול ובסופו של דבר, להביא לשיפור תוצאות קרדיווסקולאריות.
Curr Opin Rheumatol. 2018;30(5):441-448
לידיעה במדסקייפ