סדרה חדשה של סמנים בדם הדגימה תוצאות מבטיחות לאבחנה של לופוס (Systemic Lupus Erythematosus, או SLE) ובאבחנה המבדלת של מחלות ריאומטיות אחרות, כך מדווחים חוקרים מסין במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology.
במטרה לזהות נוגדנים עצמיים הקשורים בלופוס ועשויים לסייע באבחנה של מחלה זו, החוקרים בחנו דגימות דם מ-15 חולים עם לופוס ו-5 מתנדבים בריאים, באמצעות מיקרו-מערכי חלבון פרוטאום הומאני. הם אישרו את התוצאות ב-107 חולי לופוס, 94 מתנדבים בריאים ו-60 ביקורות עם מחלה אחרת.
החיפוש הוביל לזיהוי 31 נוגדנים עצמיים אשר בוטאו ברמות גבוהות יותר משמעותית בקרב חולי לופוס, בהשוואה למתנדבים בריאים; 11 נוגדנים עצמיים אשר בוטאו ברמות גבוהות יותר משמעותית בקבוצת חולי לופוס, בהשוואה למשתתפים עם מחלה אחרת; ו-18 נוגדנים עצמיים בקרב מתנדבים בריאים וביקורות עם מחלה אחרת, בהשוואה לחולי לופוס. חלק גדול מהנוגדנים העצמיים הללו עם עדות לביטוי שונה בין חולי לופוס ובין אלו ללא לופוס, לא דווחו מעולם בעבר.
החוקרים מדווחים כי אופטימיזציה של פאנל שכלל שלושה נוגדנים עצמיים (anti-RPLP2, anti-SNRPC ו-anti-PARP1) הובילה לשטח מתחת לעקומה של 0.973 לאבחנת לופוס, בעוד שפאנל של ארבעה סמנים (anti-RPLP2, anti-PARP1, anti-MAK16 ו-anti-RPL7A) לווה בשטח מתחת לעקומה של 0.911 לאבחנה מבדלת של לופוס.
החוקרים גם זיהו קורלציה מסוימת בין הנוגדנים העצמיים שזוהו ובין מאפיינים קליניים של חולי לופוס, דוגמת פעילות מחלה עם רמות anti-PARP1 ופריחה עם רמות anti-RPLP2, anti-MAK16 ו-anti-RPL7A.
החוקרים כותבים כי דרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים.
Rheumatology, online January 3, 2020
לידיעה במדסקייפ