הקפדה על רמות Hydroxychloroquine גבוהות בדם הפחית משמעותית את הסיכון לתרומבוזיס במבוגרים עם לופוס, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Hydroxychloroquine הינו טיפול נפוץ בחולי לופוס; מחקרים קודמים הציעו כי הטיפול עשוי להגן מפני תרומבוזיס, אך המינון האופטימאלי למטרה זו אינו ידוע. כעת הם בחנו את הנתונים אודות רמות Hydroxychloroquine ב-739 מבוגרים עם לופוס (גיל ממוצע בעת התחלת מדידת ריכוז Hydroxychloroquine של 43 שנים, 93% נשים) שהיו חלק ממדגם Hopkins Lupus Cohort, מחקר להערכת התוצאות בחולי לופוס. מבין אלו, 38 (5.1%) פיתחו תרומבוזיס במהלך מעקב של 2,330 שנות-אדם.
מהנתונים עולה כי הריכוז הממוצע של Hydroxychloroquine בדם היה נמוך יותר משמעותית בחולים שפיתחו תרומבוזיס, בהשוואה לאלו ללא תרומבוזיס (720 ננוגרם/מ"ל לעומת 935 ננוגרם/מ"ל; p=0.025). מינוני הטיפול ב- Hydroxychloroquine לא ניבאו את רמות Hydroxychloroquine בדם.
בנוסף, החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה כאשר שיעור מקרי תרומבוזיס ירדו ב-13% לכל עליה של 200 ננוגרם/מ"ל בריכוז הממוצע של Hydroxychloroquine בדם ובמדידה האחרונה של רמות Hydroxychloroquine בדם לאחר תקנון לגורמים דוגמת גיל, מוצא אתני, Lupus Anticoagulant, C3 נמוך ויתר לחץ דם.
מניתוח רב-משתני עלה כי שיעור האירועים התרומבוטיים ירד ב-69% בחולים עם ריכוז Hydroxychloroquine ממוצע בדם של מעל 1,068 ננוגרם/מ"ל, בהשוואה לאלו עם ריכוז Hydroxychloroquine ממוצע בדם של מתחת ל-648 ננוגרם/מ"ל.
מינונים גבוהים יותר של Hydroxychloroquine לוו בסיכון מוגבר לרטינופתיה וההנחיות הנוכחיות ממליצות על מתן מינון קטן מ-5 מ"ג/ק"ג ממשקל הגוף האידיאלי. חשוב מכך, לא תוארה קורלציה בין המינון הניתן ובין רמות Hydroxychloroquine בדם בטווח המינונים שהיה בשימוש (4.5 עד 6.5 מ"ג/ק"ג), עדות לצורך בטיפול מותאם אישית והתאמת מינון Hydroxychloroquine בכל מקרה לגופו.
ממצאי המחקר מעידים כי רמות Hydroxychloroquine בשם של 1,068 ננוגרם/מ"ל עשויות לסייע במניעת תרומבוזיס בחולים עם לופוס. השלמת מדידת רמות Hydroxychloroquine בדם כחלק מהמעקב אחר חולים אלו מספקת הזדמנות למתן טיפול מותאם אישית של חולים אלו.
Arthritis Rheumatol. 2021 Jan 6
לידיעה במדסקייפ