במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב Bendamustine (דמוסטין) עם Rituximab (מבטרה) (ובקיצור, משלב BR) הדגים בקרת מחלה טובה יותר בטווח הארוך, בהשוואה למשטרי R-CHOP (משלבי Rituximab-Cyclophosphamide, Doxorubicin, Vincristine, Prednisone) או R-CVP (Rituximab-Cyclophosphamide, VIncristine, Prednisone) בחולים עם לימפומה אינדולנטית שאינה הודג'קין, או לימפומה של תאי מנטל, אשר לא קיבלו טיפול קודם.
החולים היו במעקב לאורך לפחות חמש שנים לאחר השלמת הטיפול במסגרת המחקר, להערכת תוצאי סיום לפי זמן-עד-אירוע של הישרדות ללא-התקדמות, הישרדות ללא-אירועים, משך תגובה והישרדות כוללת. עוד אספו החוקרים נתונים אודות מספר החולים שקיבלו טיפול קו-שני כנגד הממאירות והופעת ממאירויות אחרות.
החוקרים מדווחים כי עד לסיום המחקר, טרם הגיעו לחציוני זמן-עד-אירוע בכל קבוצות הטיפול. שיעורי הישרדות ללא-התקדמות לאחר חמש שנים עמדו על 65.5% עם משלב BR ועל 55.8% עם משטר R-CHOP/R-CVP. ההבדל בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות היה מובהק סטטיסטית עם יחס סיכון של 0.61 (p=0.0025). יחס הסיכון להישרדות ללא-אירועים (p=0.0020) ומשך תגובה לטיפול (p=0.0134) גם כן נטו לטובת משטר BR, בהשוואה למשלבי R-CHOP/R-CVP. עם זאת, החוקרים לא זיהו הבדלים בהישרדות הכוללת עם משטרי הטיפול השונים.
פרופיל הבטיחות הכולל של משלבי BR, R-CHOP ו-R-CVP תאמו לציפיות; לא זוהו סוגיות בטיחות חדשות במהלך המעקב ארוך הטווח. בקבוצת הטיפול במשלב BR תועד מספר גדול יותר של ממאירויות משניות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי משלב BR הוביל לבקרה ארוכת-טווח טובה יותר ממשלבי R-CHOP/R-CVP וניתן לשקול אפשרות זו כקו-טיפול ראשון בחולים עם לימפומה אינדולנטית ולימפומה של תאי מנטל.
Journal of Clinical Oncology