לימפומה של תאי מנטל (Mantle Cell Lymphoma) יכולה לנוע בין מחלה אינדולנטית ועד מחלה אגרסיבית מאוד ולכן חשוב לזהות סמנים העשויים לסייע בחיזוי מהלך המחלה ואיתור החולים הנדרשים לטיפול אגרסיבי. במהלך הרצאה שניתנה בכנס ASH (American Society of Hematology) פרופ' אדוארדו סוטומאיור הציג את משנתו באשר לטיפול בחולים אלו.
על-פי הספרות הרפואית, 10-20% מהחולים עם MCL יפתחו מחלה אינדולנטית והסמנים העשויים להעיד על מקרים אלו כוללים ביטוי מופחת או העדר עדות לסמן השעתוק SOX11, בנוסף לחותמת 16 גנים שזוהתה לאחרונה וקרויה L-MCL16.
בחולים עם מחלה אינדולנטית תתכן הישרדות ארוכת-טווח גם ללא טיפול. חשוב לזהות קבוצה זו של חולים מאחר ובהם ניתן לדחות את הטיפול ושמירה על איכות החיים של החולים. שיעורי ההישרדות לאחר 5 שנים בקבוצה זו עשויים להגיע ל-100%, בהשוואה לשיעורי הישרדות של 49% בקרב חולים עם MCL קלאסי.
מרבית החולים עם MCL (כ-60-70%) מציגים מהלך קלאסי ויתר 20% החולים מפתחים מחלה אגרסיבית, המלווה בשינויים ב-P53 ו/או מוטאציות KMT2D. בנוסף, ביטוי-יתר של TP53, או העדר TP53, נקשר לאחרונה עם פרוגנוזה גרועה יותר בחולים צעירים.
פרופ' סוטומאיור הדגיש כי יש לקחת בחשבון כי סמנים אלו עשויי לזהות חולים עם מחלה בסיכון גבוה שונה ביולוגית, שאינם צפויים לתועלת בעקבות טיפול סטנדרטי במשלב כימותרפיה ואימונותרפיה במינון גבוה. לאור זאת, בחולים אלו יש לטפל בצורה שונה כחלק ממחקרים קליניים עם טיפולים ייעודיים ו/או אימונותרפיה.
בנוסף לכלים הקונבנציונאליים לריבוד הסיכון, כולל מדד MIPI (Mantle Cell Lymphoma International Prognostic Index) ו-s-MIPI (Simplified MIPI), מחלה שיירית מינימאלית הינה מרכיב מרכזי. קיימת קורלציה שלילית משמעותית בין מחלה שיירית מינימאלית ובין התוצאות, הן לפני והן אחרי השתלה אוטולוגית של מח עצם.
מתוך כנס ASH
לידיעה במדסקייפ