עד כמה מסובך בבתי החולים לקצר את שעות עבודת המתמחים (מעבר לטיעונים הצודקים בעניין רווחתם האישית)? תכל'ס -
נחיתה מדיון תיאורטי, לקרקע המציאות. ישראל 2021 -
צוותי 2 מחלקות פנימיות לדוגמה; של פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית
ושל פרופ' נמרוד מימון, מזכיר האיגוד:
פנימית ג' בילינסון
מהו צוות המחלקה?
מנהל (פרופ' אליס),
+ 2 רופאות מומחיות
+ 8 מתמחים
(מהם, מתמחה בחופשת לידה - לא פעילה, ואחד ברוטציות - זמין רק לתורנויות). תפוסה מתמשכת:
מעל 120% (כלומר, על 38 מיטות, מאושפזים בפועל כ- 45 חולים, עמוס. סבבים מואצים של קבלות ושחרורים. כולל בחגים).
בשלושת החודשים הקרובים ייקלטו במחלקה 4 מתמחים חדשים, אלא שהם צעירים, בתחילת ההתמחות (רחוקה הדרך לעצמאות!).
כל הורדת מתמחה מפעילות הבוקר, פירושה:
א. ירידה באיכות ההכשרה.
ב. אי יכולת לנהל את המחלקה (כולל קושי עצום בקליטת סטודנטים לרפואה, שמתוכננת, ויש להתפנות עבורה לשעות הוראה והכשרה).
מה מחזיק את המחלקה "מעל המים"?
2 רופאי משפחה! אלא שאחת בהריון + רוטציונרית ממחלקת עור.
פנימית ב', המרכז הרפואי סורוקה
בשבוע הבא, בימי ב׳ ו- ג׳, יישאר בכיר יחיד במחלקה! פרופ' נמרוד מימון, המנהל (שמשמש גם יו"ר מגן אבות ואימהות ומנהל החטיבה הפנימית בסורוקה).
בשאר ימי השבוע הבא יהיה במחלקה עוד רופא מומחה אחד.
כמה מתמחים בפועל במחלקה?
בכל ימי השבוע,
בין שלושה לחמישה מתמחים.
תורידו שעות מתמחים, ואת העובדה שחסרים מומחים... ומי יטפל בחולים?
ומי בכלל מייצג בישראל את ציבור החולים?
ככה נראות בישראל 111 המחלקות הפנימיות.
מצ"ב מכתב ששיגר ערב החג פרופ' אבישי אליס לניצן הורביץ, שר הבריאות.
לחצו כאן למכתב.