מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology, עולה כי טכניקת Square Technique (הסרה בשלבים של נגעי מלנומה) מלווה בשיעורי הישנות נמוכים יותר במקרים של נגעי מלנומה המתפתחים באזורי עור שניזוק באופן כרוני עקב חשיפה לאור באזורי ראש וצוואר.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים ממאגר הנתונים University of Michigan Melanoma Database, שטופלו בטכניקה זו בין השנים 1997-2006. הם זיהו 276 נשים ו-53- גברים עם מלנומה באזור ראש וצוואר, שהשלימו את הפרוצדורה בגיל חציוני של 65 שנים.
שוליים ניתוחיים של 0.5 ס"מ במקרים של מלנומה מוגבלת ו-1.0 סנטימטרים במקרים של מלנומה פולשנית שימשו בשכיחות הגבוהה ביותר לשלב הראשון של הפרוצדורה. כל אזור שעדיין הוגדר כחיובי הוסר בשלב הבא, לרוב עם תוספת שוליים של 0.5 ס"מ. באזורים רגישים קוסמטית – אזור הפנים, לדוגמא, התבססו על שוליים קטנים מ-0.5 ס"מ.
שיעורי ההישנות המקומית הכוללים עמדו על 1.4% לאחר חמש שנים, 1.8% לאחר 7.5 שנים ו-2.2% לאחר 10 שנים. לכל עליה של 50 ממ"ר בגודל הנגע תועדה עליה של 9% בשיעורי הישנות מקומית.
שיעורי ההישנות המקומית של גידול עורי באזור סביב העין היו גבוהים פי 12.5 בהשוואה לנגעים שהוסרו מאזור הקרקפת, לחי, מצח או צוואר. יחסי הסיכון ליתר האתרים עמדו על 14.20 לשפה, 0.91 לאף ו-2.76 לאוזן, בהשוואה לקרקפת, לחי, מצח או צוואר.
יתרה מזאת, השוליים הממוצעים מהנגע עד אזור נקי ממלנומה מוגבלת עמד על 9.3 מ"מ, בהשוואה ל-13.7 מ"מ במקרים של מלנומה פולשנית.
באופן ספציפי, במקרים של מלנומה מוגבלת, השוליים היו נקיים לאחר 5 מ"מ או פחות ב-232 דגימות (41.1%) ולאחר 10 מ"מ או פחות ב-420 דגימות (74.5%). במלנומה פולשנית, השיעורים המקבילים עמדו על 8 דגימות (3%) ו-141 דגימות (52.2%).
בסקר שכלל 320 חולים, החוקרים מצאו כי שביעות רצון הייתה גבוהה, כאשר 94% היו מאוד שבעי רצון (85%) או שבעי רצון במידה מסוימת (9%) מתוצאות הפרוצדורה. החוקרים לא זיהו קשר בין תוצאות סובייקטיביות של הפרוצדורה ובין גודל השטח שטופל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהסר העולה מהמחקר הוא כי מרחק השוליים המומלץ כיום בנגעי מלנומה שמקורם באזורי עור שניזוקו עקב חשיפה לאור השמש אינו הולם וכי הטכניקה המתוארת במחקר זה הינה אחת השיטות להבטחת שיעורי הישנות נמוכים.
JAMA Dermatol 2016
לידיעה במדסקייפ