בחולים עם מלנומה של הגו והגפיים תועדו שיעורי הישרדות דומים לאחר ניתוח מוהס (Mohs Micrographic Surgery) או כריתה מקומית רחבה (Wide Local Excision), כך עולה מסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת JAMA Dermatology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את תוצאות ההישרדות בחולים עם מלנומה לאחר ניתוח מוהס אל מול התוצאות לאחר כריתה מקומית רחבה. הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נתונים ממאגר National Cancer Database לשנים 2004-2015 עם אבחנה של מלנומה בגו, גפה עליונה או תחתונה. התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר חמש שנים.
מדגם המחקר כלל 188,862 חולים (גיל ממוצע של 58.8 שנים, 52.7% גברים) עם מלנומה, מהם 2.3% לאחר ניתוח מוהס ו-97.7% לאחר כריתה מקומית רחבה.
ניתוח נתוני ההישרדות הדגים שיעורי הישרדות כוללים לאחר חמש שנים שהיו טובים יותר בחולים לאחר ניתוח מוהס (86.1% לעומת 82.9%). עם זאת, מניתוח רב-משתני עלה כי לא היו הבדלים בשיעורי ההישרדות הכוללים בין הפרוצדורות בחולים עם מלנומה של הגו, גפה עליונה, גפה תחתונה, או שילוב של מלנומה בגו ובגפה.
גורמים שנקשרו עם סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה של כלל הגידולים כללו גיל מתקדם (יחס סיכון של 1.043, p<0.001), העדר ביטוח רפואי (יחס סיכון של 1.921) או ביטוח לא-פרטי (מדיקייד: יחס סיכון של 2.410; מדיקייר: 1.237) שולי ניתוח חיוביים (יחס סיכון של 1.609, p<0.001), מדד Charlso-Dey Comorbidity Score לא-אפסי (p<0.001), התכייבות של הגידול (יחס סיכון של 2.175, p<0.001) ועליה בעומק Breslow (יחס סיכון של 1.002 לכל 0.1 מ"מ, p<0.001).
מנגד, בנשים ובנוכחות תתי-סוגים לא-נודולאריים תועדו שיעורי הישרדות כוללים טובים יותר.
ממצאי המחקר מעידים כי בחולים שטופלו ניתוחית למלנומה של הגו ו/או הגפה, שיעורי ההישרדות היו דומים לאחר ניתוחי מוהס או לאחר כריתה מקומית רחבה.
JAMA Dermatology 2020
לידיעה ב-MedPage Today