מאחר ו-91% מהנשים עם סרטן רירית הרחם דיווחו על דימום לאחר-מנופאוזה לפני האבחנה, תסמין זה רגיש מאוד לזיהוי המחלה ובד"כ מזהה חולות עם מחלה בשלב מוקדם יותר, הניתן לטיפול, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.
מבין 40,790 נשים שנכללו בסקירה, הסיכון לסרטן רירית רחם בנשים עם דימום לאחר-מנופאוזה עמד על 9%, אם כי הערכה זו השתנתה לפי אזור ולפי שימוש בטיפול הורמונאלי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי הימצאות דימום לאחר-מנופאוזה בנשים עם אבחנה של סרטן רירית הרחם ואת הסיכון לסרטן רירים הרחם בנשים עם דימום לאחר-מנופאוזה. לצורך כך, הם ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה במאגרי PubMed ו-Embase בין ינואר 1977 ועד ינואר 2017. החוקרים התמקדו במחקרים תצפיתיים שדיווחו על הימצאות דימום לאחר-מנופאוזה בנשים עם סרטן רירים הרחם והסיכון לסרטן רירית הרחם בנשים עם דימום לאחר-מנופאוזה באוכלוסיה אקראית.
התוצא העיקרי של המחקר היה ההימצאות הכוללת של דימום לאחר-מנופאוזה בנשים עם סרטן רירית הרחם והסיכון לסרטן רירית הרחם בנשים עם דימום לאחר-מנופאוזה.
החוקרים זיהו בסך הכול 129 מחקרים ייחודיים, כולל 34,432 נשים עם דימום לאחר-מנופאוזה ו-6,358 נשים עם סרטן רירית הרחם. שיעורי ההימצאות הכוללים של דימום לאחר-מנופאוזה בקרב נשים עם סרטן רירית הרחם עמדו על 91%, ללא תלות בשלב הגידול.
הסיכון הכולל לסרטן רירית הרחם בנשים עם דימום לאחר-מנופאוזה עמד על 9%, עם הערכות שהשתנו בהתאם לשימוש בטיפול הורמונאלי (בטווח שבין 7% ועד 12%) ואזור גיאוגרפי (בטווח שבין 5% בצפון אמריקה ועד 13% במערב אירופה).
החוקרים כותבים כי גישות אבחנה מוקדמת המתמקדות בנשים עם דימום לאחר-מנופאוזה עשויות לסייע בזיהוי עד 90% ממקרי סרטן רירית הרחם; עם זאת, מרבית הנשים עם דימום לאחר-מנופאוזה לא יאובחנו עם סרטן רירית רחם. ממצאים אלו עשויים לסייע בהערכת החשיבות האפשרית של סמנים מוקדמים לזיהוי סרטן רירית הרחם וגישות לטיפול בנשים אלו יסייעו בתהליכי קבלת החלטות.
JAMA Intern Med 2018
לידיעה ב-MedPage Today