למרות שטיפול הורמונאלי חליפי לנשים לאחר-מנופאוזה אינו מאושר למניעת סוכרת מסוג 2 בשל המאזן המורכב בין הסיכונים והתועלת של הטיפול, אין למנוע את הטיפול מנשים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 הפונות לקבלת טיפול להקלה על תסמיני מנופאוזה.
המומחים מניו-אורלינס מסבירים כי במהלך תקופת המעבר למנופאוזה, נשים מפתחות הפרעות מטבוליות, כולל השמנה ויסארלית, דלקת סיסטמית, עמידות לאינסולין, דיסליפידמיה ויתר לחץ דם וכן מאבדות מסת שריר. חלק מהשינויים הללו נובעים מהגיל הכרונולוגי ואחרים נובעים מחסר אסטרוגן עם סינרגיזם בין שני אלו.
מחקרים קודמים מצאו כי בקרב נשים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study, טיפול הורמונאלי חליפי לווה בירידה של 20% בהיארעות סוכרת מסוג 2. במחקרים עדכניים יותר, טיפול הורמונאלי חליפי לווה בירידה דומה בשיעורי היארעות סוכרת מסוג 2 בלמעלה מ-60,000 נשים לאחר-מנופאוזה שהיו במעקב לאורך 15 שנים.
במחקר Heart and Estrogen/Progestin Replacement Study נבחנו ההשפעות של טיפול הורמונאלי על רמות סוכר בדם בצום והיארעות סוכרת בנשים לאחר-מנופאוזה עם מחלת עורקים כלילית. משלב CEE במינון 0.625 מ"ג עם Medroxyprogesterone במינון 2.5 מ"ג הפחית היארעות סוכרת בהיקף של 35%.
מנתוני Women’s Health Initiative עלו העדויות המשמעותיות ביותר, כאשר משלב CEE עם Medroxyprogesterone Acetate לווה בירידה של 20% בהיארעות סוכרת לאחר חמש שנים.
מטה-אנליזה משנת 2006 כללה 107 מחקרים במטרה לכמת את ההשפעות של טיפול הורמונאלי על מרכיבי התסמונת המטבולית בנשים לאחר מנופאוזה. בנשים ללא-סוכרת הטיפול הפחית את מדדי תנגודת לאינסולין ב-13% ואת היארעות סוכרת מסוג 2 ב-30%. בנשים עם סוכרת, הטיפול ההורמונאלי הפחית את רמות סוכר בצום ב-11% ואת התנגודת לאינסולין ב-36%.
המנגנונים בהם אסטרוגן משפר את משק הסוכר בדם אינם ברורים לחלוטין. נראה כי ישנה חשיבות לאופן מתן הטיפול באסטרוגן, כאשר מתן פומי מעלה את החשיפה של הכבד לאסטרוגן, עם עליה בטריגליצרידים ובגורמי קרישה, כמו גם עליה בגורמי דלקת כמו CRP. היתרונות כוללים הפחתת רמות LDL והעלאת רמות HDL בהיקף גדול יותר ממדבקה עורית. היתרון העיקרי של מדבקת אסטרוגן נובע מהעדר עליה ברמות טריגליצרידים, גורמי קרישה וגורמי דלקת וזהו אופן המתן המועדף בנשים שמנות, בסיכון לפקקת ורידים עמוקים, או עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
לידיעה במדסקייפ