מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Menopause עולה כי שימוש ממושך בטיפול הורמונאלי מלווה במסת שריר גבוהה ושכיחות נמוכה של סרקופניה בנשים לאחר-מנופאוזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המעבר למנופאוזה תורם לסרקופניה, אך ההשפעות של טיפול הורמונאלי על סרקופניה בנשים לאחר-מנופאוזה אינן ידועות. במחקר הנוכחי בחנו את ההשפעות של טיפול הורמונאלי על סרקופניה בנשים לאחר-מנופאוזה.
המחקר כלל 4,254 נשים לאחר-מנופאוזה שלקחו חלק בסקר Korea National Health and Nutritional Examination Survey בין 2008 עד 2011. החוקרים חישבו את יחס ASM/Wt (Appendicular Skeletal Muscle Mass/Weight) ושיעורי הימצאות סרקופניה נבחנו בנשים בהתאם למשך השימוש בטיפול הורמונאלי.
מהנתונים עולה כי יחס ASM/Wt היה גבוה יותר ושיעורי הימצאות סרקופניה היו נמוכים יותר בנשים עם היסטוריה של שימוש ממושך בטיפול הורמונאלי (13 חודשים ומעלה), בהשוואה למשתתפות שנטלו את הטיפול לתקופה קצרה יותר או לא נטלו כלל טיפול הורמונאלי. לאחר תקנון למגוון ערפלנים, שימוש ממושך בטיפול הורמונאלי נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם ממוצע יחס ASM/Wt ושיעורי הימצאות סרקופניה (יחס סיכויים של 0.60, p=0.001).
בנוסף, שיעורי הימצאות סרקופניה היו קשורים בקשר ליניארי עם היסטוריה של יתר לחץ דם, משך יתר לחץ דם, פעילות גופנית ומשך טיפול הורמונאלי.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הקשר בין משך הטיפול ההורמונאלי ובין הימצאות סרקופניה נותר בנשים צעירות (מתחת לגיל 65 שנים) ונשים רזות יותר (מדד מסת גוף של פחות מ-25 ק"ג למטר בריבוע) לאחר-מנופאוזה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שימוש ממושך בטיפול הורמונאלי מלווה במסת שריר גבוהה יותר ושיעורי הימצאות נמוכים יותר של סרקופניה בנשים לאחר-מנופאוזה.
Menopause. 2020;27(5):506-511.
לידיעה במדסקייפ