מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי טיפול קודם ב-CEE (Conjugated Equine Estrogen) לווה בירידה בשיעורי היארעות סרטן שד ובשיעורי התמותה עקב הממאירות, בעוד שחשיפה קודמת למשלב CEE עם MPA (Medroxyprogesterone) לוותה בעליה בשיעורי היארעות הממאירות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול קודם במשלב אסטרוגן עם פרוגסטין אל מול טיפול קודם באסטרוגן בלבד על שיעורי היארעות סרטן שד ותמותה עקב הממאירות בקרב נשים שלקחו חלק במחקרי Women's Health Initiative.
מדגם המחקר כלל 16,608 נשים עם רחם, מהן 8,506 חולקו באקראי לטיפול ב-CEE במינון 0.625 מ"ג/יום עם MPA במינון 2.5 מ"ג/יום ו-8,102 נשים חולקו לקבוצת פלסבו. במחקר שכלל 10,739 נשים עם היסטוריה של כריתת רחם, 5,310 נשים חולקו לטיפול CEE במינון 0.625 מ"ג/יום בלבד ו-5,429 נשים נכללו בקבוצת הפלסבו. המחקר להערכת משלב CEE עם MPA הופסק בשנת 2002 ומחקר להערכת CEE בלבד הופסק בשנת 2004.
התוצא העיקרי היה היארעות סרטן שד ותוצאים משניים כללו תמותה עקב סרטן שד ותמותה לאחר סרטן שד.
לאחר חציון מעקב מצטבר של למעלה מ-20 שנים, נתוני תמותה היו זמינים אודות למעלה מ-98% מבין 27,347 הנשים לאחר-מנופאוזה שלקחו חלק בשני המחקרים.
החוקרים מדווחים כי טיפול ב-CEE בלבד לעומת פלסבו בנשים לאחר כריתת רחם לווה בשיעורי היארעות נמוכים משמעותית של סרטן שד, עם 238 לעומת 296 מקרים (שיעור שנתי של 0.30% לעומת 0.37%; יחס סיכון של 0.78, p=0.005), לצד שיעורים נמוכים משמעותית של תמותה עקב סרטן שד, עם 30 מקרי תמותה לעומת 46 מקרי תמותה (שיעורי תמותה שנתיים של 0.031% לעומת 0.046%, יחס סיכון של 0.60, p=0.04).
מנגד, משלב CEE עם MPA לעומת פלסבו בנשים עם רחם לווה בשיעורי היארעות גבוהים משמעותית של סרטן שד, עם 584 לעומת 447 מקרים (שיעור שנתי של 0.45% לעומת 0.36%, בהתאמה; יחס סיכון של 1.28, P<0.001), ללא הבדלים בשיעורי תמותה עקב סרטן שד.
ממצאי המחקר מעידים כי טיפול קודם באסטרוגן בלבד בנשים לאחר כריתת רחם לווה בשיעורים נמוכים משמעותית של היארעות סרטן שד ותמותה עקב הממאירות לעומת פלסבו, בעוד שטיפול קודם במשלב אסטרוגן עם פרוגסטרון בהשוואה לפלסבו לווה בשיעורי היארעות גבוהים משמעותית של סרטן שד.
JAMA. 2020 Jul 28
לידיעה במדסקייפ