מאת ד"ר עמית עקירוב
עד שנת 2002, טיפול הורמונאלי חליפי (Hormone Replacement Therapy) היה הטיפול המקובל להקלה על תסמיני מנופאוזה, אך בעקבות פרסום תוצאות מחקר Women's Health Initiative באותה שנה חלו שינויים ניכרים בדפוסי הטיפול. חששות מפני סרטן שד והתקפי לב שעלו בעקבות תוצאות המחקר לא נתמכו ע"י עדויות, בעיקר בנשים זמן קצר לאחר תחילת מנופאוזה.
חשוב להדגיש כי מרבית הדיווחים בנוגע לקשר בין טיפול הורמונאלי חליפי והסיכון לסרטן שד מבוססים על מחקרים תצפיתיים, הנתונים למגבלות והטיות שונות.
מבחינה קלינית, טיפול הורמונאלי חליפי לרוב ניתן בסמוך לתחילת מנופאוזה. עם זאת, במחקר WHI נבחנו ההשפעות של טיפול הורמונאלי חליפי שהותחל כעשור ויותר לאחר מנופאוזה. מהנתונים עלה כי לגיל האישה בעת התחלת טיפול הורמונאלי ישנה חשיבות רבה במאזן סיכון/תועלת.
בעקבות פרסום תוצאות מחקר WHI בשנת 2002 חלה ירידה ניכרת בהיקף השימוש בטיפול הורמונאלי חליפי ושיעורי הטיפול נותרו נמוכים, מגמה שהובילה לעניין רב באפשרויות טיפול אחרות להקלה על תסמיני נשים לאחר מנופאוזה. עם זאת, כל הטיפולים האחרים לא הובילו לתועלת במערכות הגוף השונות שתועדה בעקבות טיפול באסטרוגן וחלק גדול מהטיפולים כרוכים בתופעות לוואי משלהם.
בנשים עם רחם, לשימוש בפרוגסטרון מיקרוני (Micronized Progesterone) פרופיל מטבולי טוב יותר ובעל השפעה הנוגדת פרוליפרציה של תאים בשד, בהשוואה ל-MPA (Medroxyprogsterone Acetate). אפשרויות אחרות כוללות מתן Norethisterone או Dydrogesterone ו-Drospirenone, אם כי אין נתונים להשוואה ראש-בראש אל מול תכשירי פרוגסטרון אחרים.
טיפול הורמונאלי חליפי עשוי לסייע בצורה יעילה במגוון רחב של בעיות רפואיות ועשוי לחסוך את הצורך במתן מספר טיפולים שונים לטיפול בבעיות שונות המופיעות בנשים לאחר מנופאוזה. לרוע המזל, בקרב חלק גדול מהנשים והרופאים ישנה הערכה שגויה של מאזן סיכון/תועלת של טיפול הורמונאלי חליפי ורבים בוחרים להימנע מהטיפול, דבר המוביל למצוקה מיותרת.
בעקבות מחקר WHI, רופאים רבים לא קיבלו הכשרה הולמת ואינם חשים בנוח עם מתן טיפול הורמונאלי חליפי. כאשר הטיפול ניתן בתוך עשר שנים מתחילת מנופאוזה, הטיפול ההורמונאלי החליפי עשוי להפחית את הסיכון לתמותה מכל-סיבה, לצד הפחתת הסיכון למחלה כלילית, אוסטיאופורוזיס ודמנציה.
Climacteric, 24:1, 3-10